נטילת ידים לדבר שטיבולו במשקה כשאדם אחר מאכיל אותו

שאלה:

שלום רב לכת"ר,

אם אדם מאכיל אדם אחר במאכל שטיבולו במשקה, לדוגמא ראובן מגיש לשמעון כרפס במי מלח אבל שמעון לא יטול את ידיו (מסיבה כלשהי), ראובן לא יאכל מהכרפס הזה אבל הוא כן נוטל ידיו והוא שיגיש לשמעון את הכרפס הטבול עד לפה. האם נהגו נכון?

יש לי שאלה נוספת, קראתי בספר הלכות וגם שמעתי דבר תורה שאין אות פ' סופית בברכה המזון. וכך גם בחיפוש ברשת העליתי את המקור לזה.
וכך כתבו:
בשם התשב"ץ מובא כי כל האותיות מוזכרות בברכת המזון, מלבד האות ף'. הסיבה לכך היא "כל מי שבירך ברכת המזון בכוונה, אין שולט בו לא חרון אף ולא שצף, ולא קצף, ומזונותיו מצויין לו ברווח ובכבוד כל ימיו". (מובא בהקדמה לברכת המזון בסידור וילנא וגם בשם התשב"ץ).

שאלתי היא האם התשב"ץ זיע"א מדבר על מרכבי הדאורייתא בברכה המזון או דרבנן?, כי למרות האמור ישנה פ' סופית בתוספת על הניסים של פורים וגם לחלק מהעדות גם מובנה בתוספות של הרחמן על בריאות גוף ונפש.

תודה רבה לכם

תשובה:

שלום וברכה

1. במשנה ברורה בסימן קנח ס"ק כו דן באדם שאוכל עם כף אם צריך ליטול ידיו, וכתב שאם זה מאכל שתמיד נאכל בכף אין צורך בנטילה, אבל אם דרך מקרה אכל בכף – צריך ליטול וחוששים שיגע. נראה שכך הוא גם במקרה שלך, אדם זקן תשוש שאינו יכול לאכול לבד ומאכילים אותו אחרים אינו צריך ליטול ידיו, אבל אם באופן אקראי האכילוהו, צריך ליטול.

2. אכן ברור, ששתי הדוגמאות הללו שהזכרת אינם חלק מברכת המזון.