שאלה:
האם משתדלים להיזהר לא להתקלח מיד ?
והאם מספיק שייכנס לשירותים בין לבין?
בינתיים מצאתי רק שו"ת שבט הלוי חלק ז סימן לג
פ"ק דשבת בגזירה דח"י דבר דגזרו הבא ראשו ורובו במים שאובים שלא יאמרו אלו מטהרין, … דלא גזרו אלא במי שצריך טהרה מן הדין לא כן אם טובלים רק משום קדושה והכנה לש"ק, ואפי' בע"ק בזה"ז אעפ"י שאנו נזהרים, אבל אינו מן הדין – הרי אפילו בטבילת נדה מבואר בשו"ע יו"ד סו"ס ע"ה דרק יש אוסרין אבל מן הדין מותרת לרחוץ אח"כ, אלא דשם נהגו להחמיר כמש"כ הרמ"א, אבל בהנ"ל פשוט – מ"מ למעשה נכון להזהר.
תשובה:
יש ענין שלא להתרחץ במקלחת לאחר המקוה אבל זה לא מעכב. ידועה מחלוקת הראשונים בענין זה לגבי טבילת נשים והובאה בהרחבה בבית יוסף סי' רא, ובשו"ע שם סעי' עה. על פי האר"י ז"ל בטבילת עזרא אין צורך להקפיד על כך, אבל בטבילה של ערב שבת ויום טוב יש להקפיד, הנוהגים על פי הקבלה כך עושים. וראה במשמרת שלום קוידינוב סי' כה שהביא שהמנהג במקומם היה שגם גברים נוהגים שלא לרחוץ לאחר הטבילה מחמת דברי האר"י אלו, ואולי זו הרחקה ומשמרת למשמרת לענין טבילת נשים, שם הטעם לכך הוא שלא יאמרו שניתן לטבול במי הרחצה.
לפעמים מי המקווה של גברים אינם הכי נקיים ואז יש יותר לסמוך להקל כיון שאין כאן חיוב ממש. מסתבר שאין משמעות לכניסה לשירותים בינתיים. הרעיון הוא לעז על הטבילה וזה דוקא כשמתלבש והולך משם.
