שאלה:
בס"ד
1. כאשר באזכרה מברכים בתחילה "מזונות" , "העץ" , וכו'.. על העוגיות והפירות, ולאחר מכן מגישים את הסעודת מצווה, האם צריך לברך פעם נוספת או שזה נחשב סעודה אחת , ורק בסוף מברכים על המחיה ובורא נפשות?
חשוב לי לציין שהלחם הוא מזונות , ולא המוציא.
תשובה:
שלום וברכה
ככל שלא נוטלים ידין לסעודת פת, ברור שאם היתה דעתם להמשיך לאכול – הברכות שכבר בירכו קודם לכן עולות לכל מה שיאכלו. הבעיה במציאות שתיארתם, שקרוב לודאי שיש כאן מכשול של קביעות סעודה, ואנשים לא שמים לב לכך, ואסביר.
גם מה שנקרא היום לחמניות מזונות, וגם אם אכן ברכתן מזונות, אם אוכלים מהם כמות גדולה, על הכמות ראה כאן, יש ליטול ידים לברך המוציא וברכת המזון, כמבואר כל זה בשולחן ערוך בסימן קסח סעיף ו. כמו כן, יש פוסקים שמה שאוכלים יחד עם לחמניה כזו גם מצטרף להשלים לשיעור קביעות סעודה, למשל סלטים וכדומה, וכך דעת המגן אברהם.
לכן סעודה כזו היא מכשול גדול לאלו שלא יודעים, אוכלים נניח שתי לחמניות מזונות שזה הרבה פעמים כבר שיעור קביעות סעודה, ולא יודעים שהיו צריכים לברך המוציא וברכת המזון.
באופן כזה שמברכים המוציא זה גם משנה את הדין לגבי מה שאכלו קודם לכן מצד ברכה ראשונה ואחרונה, כמבואר בסי' רעו.
אני בכל שמחותי לא הגשת אף פעם לחמניות מזונות כדי שלא יכנס אדם לספק זה. מי שרוצה ליטול ידים ולברך המוציא על לחמניה, מצויין, ומי שלא רוצה, יאכל דברים אחרים ולא לחמניות.
[אגב, לבני אשכנז הרבה פעמים הלחמניות הנקראות מזונות הן בעצם המוציא].
ברכה והצלחה ובשורות טובות.
