שאלה:
לכבוד הרב שלום
אני חשבת שכר. וקורים טעויות הרבה פעמים. אני מנסה לברר חוקים ככל יכולתי. גיליתי שעשיתי טעויות לעובדים שעזבו וקשה לדעת למי בדרך כלל. אם אגיד למעביד הוא יגיד עזבי ולא ישלם אני ממש חוששת מגזל
תשובה:
שלום וברכה,
אומן שמקבל שכר על העבודה, אם טעה חייב לשלם על הטעות. אולם אם החוקים משתנים מעת לעת והטעות הייתה בגלל שלא בקיא בשינוי החוקים הרי זה אונס ופטור, ובלבד שעוקב אחר שינוי החוקים.
ולכן את כחשבת שכר צריכה לעשות את הטוב שאת יכולה. וטעויות שנעשו בגלל שינוי חוקים שלא הצלחת לעלות עליהם, הרי זה אונס ופטור.
סברה נוספת, טעויות אנושיות קלות שנהוג שמוחלים עליהם, ורוב רובם לא מקפידים על כך, פטורים מלשלם.
אם בכל אופן נודע לך שעשית טעות, אם ניתן לתקן חייבים לתקן. אם לא ניתן לתקן את הטעות אין מה לעשות ועל כך נאמר "לא ניתנה תורה למלאכי השרת".
בהצלחה.
מקורות:
בגמרא ב"ק צט, ב: "איתמר: המראה דינר לשולחני ונמצא רע, תני חדא אומן – פטור, הדיוט – חייב. ותניא אידך בין אומן בין הדיוט – חייב. אמר רב פפא: כי תניא אומן פטור – כגון דנכו ואיסור, דלא צריכי למיגמר כלל. אלא במאי טעו? טעו בסיכתא חדתא, דההיא שעתא דנפק מתותי סיכתא". ופירש רש"י: טעו בסיכתא חדתי – שנפסל המטבע והעמידו צורה אחרת ועדיין לא היו בקיאין בה.
מבואר שטעות של אומן, אם מקבל שכר על העבודה חייב לשלם על הטעות. אבל אם הטעות עקב שינוי המטבע, ולא היו רגילים בה, אומן בשכר פטור משום שדינו כאונס. ומכאן יש לללמוד שחשב שכר שטעה בחישוב אם הוא בקיא במלאכתו, אם הוא בחינם פטור ואם בשכר חייב. אבל אם הטעות בגלל שהחוקים השתנו דינו כשינוי מטבע, שאם לא היו רגילים בה גם אומן בשכר פטור.
השו"ע סימן שו סעיף ו כתב שאומן בחינם פטור בשכר חייב, ולא הביא את הגמרא של דנכו ואיסור שלא צריכים למגמר פטורים. אולם הש"ך (שם ס"ק יא) הביא שהרש"ל פסק כדברי כרשב"א שבקיא כאיסור ודנכו פטור. וכן בשו"ת מהריב"ל ח"ג סימן ל כתב שהוא מחלוקת הפוסקים ומספק אין מוציאים ממון.
עובד שהזיק בדבר קטן שנהוג שלא להקפיד כתב בשו"ח חוות יאיר סימן קו והובא בפת"ש סימן שלא שחייב העובד לשלם משום שבעל הבית יכול לומר אני מהמיעוט, ואין הולכים בממון אחר הרוב. אולם אם רובא דרובא מוחלים, לא יכול המעביד לתבוע את העובד על הנזק. ולפ"ז בטעויות קלות שרובא דרובא מוחלים אין יכולים לחייב את החשב שכר על כך.
