שאלה:
לפני תקופה אשתי הפרישה חלה, ושכחה לומר הרי זו חלה, אחר שלקחה מהבצק, ולמחרת שמנו לב לזה ולקחה את החלה שהיתה בשקית קשורה במרפסת שירות, והגביהה אותה ואמרה הרי זו חלה, ושאלתי א. האם צריך לחשוש שהבצק של החלה התקלקל עד למחרת ולא מהני הפרשתה, (נראה לי שהיה מערב לבוקר), ב. אם הפרשת החלה שלקחה בתחילה היתה טובה, האם נאמר שכיון שלא אמרה, הרי אין זמן שייחדה בפירוש החלה, ואולי חל עוד כשהיה מחובר בעיסה ונבלע בעיסה.
תשובה:
שלום וברכה
במקרה וזו היתה הפרשה בברכה, אין ספק שזה חל גם בלי אמירה של הרי זו חלה, אבל גם הפרשה מספק שהיא בלי ברכה ומעיקר הדין להלכה מועילה במחשבה, ולכן זה חל במקרה שלכם אף שלא אמרה כנהוג הרי זו חלה.
כמו כן, מן הסתם בלילה זה לא החמיץ עדיין.
מקורות:
הרמב"ם והראב"ד נחלקו בהפרשת חלה אם חייבים קריאת שם באמירה, ראה רמב"ם פרק ה הלכה יא וראב"ד שם, וראה במהר"י קורקוס שסברת הרמב"ם היא שכיון שמברך אין לך קריאת שם גדול מזה ואין צורך במירה נוספת. וכ"כ החת"ס ריש פרק לולב הגזול, וראה בזה באריכות בעמק שאלה שהביא שיטות הראשונים אם חלה מועילה במחשבה, וכתב שאף לשיטות שצריך דיבור הברכה ודאי מועילה לענין זה והמעשה אחר כך הוא כעסוקים באותו ענין ואין צורך באמירה נוספת. ועוד הובא שם, שקריאת שם היא רק למעלה בעלמא בזמן שנהנים מהחלה אבל בזמנינו שהולכת לשריפה לכולי עלמא מועיל במחשבה.
לכן לכתחילה ודאי חובה לומר, ולא להכנס לשאלות, אבל אחר שנעשה הדבר אין לחשוש וכאמור.
