שאלה:
שלום וברכה.
1. באחת התשובות כתבתם שלאחר ברכת השכיבנו בערבית עונים אמן לדעת האשכנזים. רציתי לדעת בבקשה את הסימן והסעיף לזה.
2. אמא שלי הכינה עוגות לשבת ושכחה להפריש עם ברכה. נזכרה בעיצומו של השבת..
א. האם היה מותר לנו לאכול מזה?
ב. מה הדין אם אכלנו?
ג. במוצאי שבת היא לקחה חתיכה (לא ראיתי את הגודל) ואמרה הרי זו חלה וזרקה ב 2 שקיות. האם עשתה כדין?
3. בית פרטי שיש בו 2 קומות. בקומה ה 2 יש מרפסת שפונה לרשות הרבים. (איזור יחסית עם תנועה ) האם תדליק בתוך הבית או עדיפות למרפסת? או בכלל בפתח של השער כניסה.
האם יש הבדל בין אשכנזים לספרדיים?
תשובה:
1. בסוף סימן רלו הובאה המחלוקת עם עונה אמן גם אחר ברכת עצמו או לא, אבל ודאי עונה אחר ברכת הש"ץ וכמו שביאר בפסקי תשובות שם וכן המנהג פשוט בכל מקום.
2. לאכול ללא הפרשה הוא כמובן איסור גמור של אכילת טבל. השאלה אם ניתן להפריש בשבת, ובזה הכלל כך: אסור להפריש חלה בשבת וביום טוב, אולם אם הפרישו בשוגג מותר לאכול. דין זה אמור בארץ ישראל, אבל בחו"ל שהחלה מדרבנן, מותר לאכול את החלות או העוגות מה שעשו, על דעת לשייר מהם פרוסה למוצאי שבת ואז להפריש אותה כחלה עבור מה שכבר נאכל. בארץ ישראל שאסור לעשות זאת וצריך להפריש קודם האכילה – ואם אני רואה נכון בתוכנה אתם בארץ ישראל והפרשה כזו אינה מועילה. החלות והעודות הללו הן מוקצה ואסורות בטלטול.
ראה בענין זה בשו"ע סי' שלט סעי' ד ומשנה ברורה שם ס"ק כה. ובשו"ע יו"ד סי' שכג סעי' א שכז סעי' ה.
3. אני מבין ששאלתך היא בקשר לנרות חנוכה? נרות שבת לא מדליקים לרשות הרבים אלא במקום האכילה בתוך הבית. לגבי נרות חנוכה אם מדובר בבית פרטי מגודר יש להדליק בפתח השער הפונה לרשות הרבים.
ברכה והצלחה.
