הפרשת חלה אחרי האפייה / מבצק על אפוי

שאלה:

הכינו 2 ק"ג בצק ושכחו להפריש חלה. נזכרו במהלך האפייה, שמו הכל (בצק ומאפים) על שולחן אחד בכלים שונים, בלי לכסות והפרישו. האם זה בסדר?

תשובה:

כיון שהחיוב חל כבר בזמן שהיה הכל בצק אחד, אפשר להפריש מזה על זה ולא צריך כאן צירוף סל, כיון שלא באנו ליצור את החיוב אלא לבצע הפרשה.

הבעיה כרגע היא לגבי הכשרת התנור והתבניות שבלעו טבל, אם זה היה בתוך 24 שעות לאפייה והיתה הכוונה להפריש גם על מה שבלוע בכלים אין בעיה, אבל לאחר 24 שעות או ללא כוונה להפריש על הבלוע, יש לעשות לתנור ולתבניות ליבון קל, לנקות היטב, להכניס לתנור הריק את התבניות, ולהפעיל על חומו המירבי שעה.

מקורות:

על כך שניתן להפריש מבצק חייב על האפוי, ראה ס' חלת לחם סי' ג ס"ק קטז, מקדש מעט סי' שכד ס"ק לח, חי' רעק"א שם על הט"ז ס"ק יד.

לגבי הבליעות:

ברמ”א סי’ שכד סעי’ יב כתב, שאדם שאפה פשטידת בשר מעיסה שלא הורמה חלתה, יכול ליטול בצק אחר ולהפריש ממנו חלה גם על הטעם שנבלע בבשר ועל ידי כך יוכל לאוכלו ללא חשש. על פי דבריו אלו למדו הפוסקים שכך הוא גם לגבי בליעות בכלים. שאם נבלע טעם טבל בכלי, יוכל להפריש ממקום אחר ולפטור גם את טעם הטבל הבלוע בכלי. אולם, דין זה אינו אמור אלא בכלי שבלע טעם טבל בתוך ה24 שעות האחרונות, שעדיין יש לו דין טבל מדאורייתא, אולם לאחר 24 שעות שטעם הטבל נפגם ושוב אינו אסור אלא מדרבנן, לא ניתן להפריש עליו ממקום אחר, שכן לענין הפרשת תרומות ומעשרות יש כלל שאסור להפריש מהחיוב על הפטור, ואף כאן, אם נוטל טבל גמור ומפריש ממנו על אותו טעם פגום שאינו אסור אלא משום חומרא דרבנן בעלמא, נחשב הדבר כאילו מפריש מהחיוב על הפטור.

אלא שמטעם אחר התיר זאת הגרש”ז אויערבך בספרו מעדני ארץ הל’ תרומות פ”ב ה”ב, שהואיל וטעם פגום אינו אסור אלא משום גזירה מיוחדת, לא נאמר בזה דין טבל וממילא אין כאן טעם איסור כלל והקדרה מותרת. אולם בס’ מועדים וזמנים ח”ג סי’ כד הביא שהגרי”ז מבריסק נסתפק בדבר אם ניתן להפריש על כלי שאינו בן יומו, וכנראה שלא ניחא לו בסברא זו שכתב הגרשז”א.

לדעת האוסרים, ניתן להכשיר את התנור בדיעבד על ידי הפעלתו למשך שעה על חומו המירבי לאחר שנוקה יסודי ועברו 24 שעות מהשימוש האחרון, אולם את התבניות לא ניתן להכשיר על ידי ליבון כיון שלא ניתן ללבן אותן ממש וכמו כן האיסור היה עליהן ממש. אלא שבצירוף סברתו של הגרשז”א יש לסמוך על דברי הדברי מלכיאל ח”ג סי’ נו שכתב שסכין שנתחבה בתוך חלה על גבי האש מותרת על ידי הגעלה ברותחים, משום שלענין טבל הקילו שאין צריך ליבון באופן זה ודי בהגעלה, וממילא גם כאן נוכל להקל לפי דבריו להגעיל את התבניות ברותחים, או לחילופין להכשירה כמו התנור וביחד איתן כשהן ריקות.