שאלה:
שכרתי עו"ד שהוא גם טוען רבני לעניני גירושין. בנידון המרכזי בתיק נשלחה פניה לבית הדין האזורי, ובאופן חד צדדי ועל פי דן יחידי נענתה בשלילה. העו"ד טען שהדבר לוקה באי סבירות קיצונית, ויגיש ערעור לבית הדין הגבוה. התרענו בפניו על מגבלת זמן לערעור זה, ואמר שיטפל בענין. לבסוף הגיש בקשת ערעור מנומקת, והיא סורבה לאחר שעות אחדות, בטענה שעבר הזמן האפשרי לערעורים. אין ביכולתנו להגיש ערעור נוסף.
שכר הטרחה של עו"ד הנ"ל הוא מהגבוהים ביותר בשוק, המתאים לעו"ד צמרת, שמומחים במלאכתם. לעומת זאת כאן נעשה זלזול חובבני באופן שנוטה יותר לפשיעה מאשר לשגגה, ואשר נוגע להפסד בנקודה החשובה ביותר בתיק הגירושין.
שאלתי לכבודכם, האם ניתן לטעון מקח טעות או טענה אחרת, כדי שלא לשלם את דמי הטרחה המאד גבוהים (ואף לדרוש את הסכומים הגבוהים שכבר שולמו עד כעת, למעט שכ"ט על איזה מיילים שנשלחו). חשוב לציין שעו"ד דרש מלכתחילה שכר טרחה גבוה מאד, מתוך הנחה שיהא תהליך ארוך, ובפועל לאור הכשלון הנ"ל, התקצר התהליך להפסד כבר בעודו באיבו.
אודה לכם מאד על תשובה מנומקת.
תשובה:
שלום וברכה,
עו"ד שנשכר עבור הגשת ערעור והערעור נדחה על הסף, לא נחשב שהעו"ד פעל את פעולתו, והתברר שאין כאן עבודה כלל, ולא מגיע לו שכר ואף השכר שקיבל צריך להחזיר.
עו"ד שנשכר להגיש תלונה או ערעור, ודנו בדברים בבית משפט והלקוח יצא מופסד חייב הלקוח לשם את את שכר העו"ד כיון שמראש ידוע שיתכן והתביעה לא תתקבל. אבל אם כלל לא קיבלו את התביעה אלא דחו אותה על הסף, הרי שהתברר שאין כאן פעולה של העו"ד ולכן לא מגיע לו שכר כלל. ועל הניסיון להגיש ערעור לא מגיע לו שכר. ועל כן אם לא נתנו להגיש ערעור אין סיבה לשלם לעו"ד.
בהצלחה.
