שאלה:
שלום לכבוד הרב שליט"א
יש לנו תלמיד בן נח שלומד לגיור, ואני מלמד אותו וסיפר לי שרב גדול כאן בעיר לא נתן לו להגביה תורה בבית הכנסת ואפילו בשבועות לרקוד עם ספר תורה שאינם קוראים או מגביהים ורק להחזיק סתם.
אולם סיפר לי שלאחרונה הצטרף כמנוי בבית כנסת קרוב לביתו, שאני אינני מכיר הרבה אבל בית כנסת רגיל אורטודוקס כנרבה כאן, וסיפר לי שם שקראו לו להגבהה והוא הלך ואמרתי לו שאסור לו, ואמר לי שכן גם אמר לו באותו רב גדול אולם הוא סיפר שהרב של הבית הכנסת ההוא קרוב אליו שהוא מנוי עכשיו אמר שכיון שהוא קרוב להתגייר שזה בסדר – ועל זה תמהתי מאוד כי אינני חושב שהרב כן אמר אלא יכול להיות שבדה הדבר כיון שרצה להגביה ולפעמים אומר שהוא כבר יהודי בלב (כידוע זה אינו כלום, שטויות, אלא יהודי רק אחרי שמל וטבל לפני שלושה כידוע בטור וש"ע). וגם דברים שבלב אינם כלום .
מ"מ להקל כזה, האם נגיד אמר הרב כן, האם זה טועה בדבר משנה? או יש בזה משהו? לא שמענו כזה, תורה מורשה קהילת יעקב ולא קהילת בן נח ואין צריך לומר עכו"ם ממש.
נשמח לקבל חוות דעת. הדבר הכואב הוא שאף לא נכנס ליהדות וכבר למד מנהג רע שאנשים הולכים לעשות קניה בפסק הלכה שואלים חצי העולם קודם לעשות משהו עד שמוצאים מישהו שיאמר מה שרוצים.
תשובה:
שלום וברכה
אינני יכול לומר שיש איסור בדבר, אבל לדעתי ההנהגה הנכונה שלא לכבד אותו בהגבהת הספר עד שיתגייר.
הרמב"ם (הל' תפילין ומזוזה וספר תורה פ"י ה"ח) כתב: "כל הטמאין ואפילו נדות ואפילו כותי מותר לאחוז ספר תורה ולקרות בו, שאין דברי תורה מקבלין טומאה, והוא שלא יהיו ידיו מטונפות או מלוכלכות בטיט אלא ירחצו ידיהם ואח"כ יגעו בו".
נראה שאין הבדל בין כותי לנכרי, ומותר לתת, לפי דברי הרמב"ם, לגוי לאחוז בספר תורה ואפילו לקרוא בו [לעצמו כמובן]. ואין במעשה הנכרי פחיתות כבוד לספר תורה, אם המעשה נעשה בכבוד הראוי.
יחד עם זה, נראה שאין דברי הרמב"ם אמורים בציבור בבית הכנסת, אלא הגוי לעצמו אם רשאי להחזיק בספר התורה, אבל בבית הכנסת שיש נושא של כבוד הציבור וכבוד התפילה ובכלל כבוד ענין הגבהת הספר, אין לתת זאת לגוי.
