לתרומות לחץ כאן

הגיית שמות הקודש בדרשות

שאלה:

שלום רב,
ביורה דעה (רעו,ט) מביא השו"ע את שבעה שמות שאינם נמחקים, אני מידי פעם שומע חכמים שמקפידים לשנות באופן הגיית אותם שמות (כגון: צבקות, קל, אלוק וכד') וחלק שאינם משנים שאלתי היא האם מותר לומר את אותם שמות או שצריך לשנות?
אשמח למקורות, תודה רבה.

תשובה:

ספרדים נהגו שככל שזה נאמר תוך דברי תורה ולא סתם, הם מזכירים שמות אלו, אף שנמנעים מלהזכיר שם אדנות [אינני יודע מה טעם החילוק די הצורך], ראה שו"ת תורה לשמה סי' תצו, וראה עוד מקורות לכך בשו"ת מבשרת ציון של הרב מוצפי ח"ג סי' כב שהאריך מאוד בזה, ועיקר נימוקו הוא שלדעתו זה יותר דרך כבוד מאשר לומר אלוקים בק' שהוא כינוי ושיבוש. לדבריו, בשיחת חולין אסור לומר זאת, ואילו בתוך כדי לימוד הדבר מותר, ולכן גם בשיחת חולין לא יאמר אלוקים שזה בזיון, אלא השם.

בני אשכנז נהגו להחמיר בזה יותר, וגם בדרשה לא מזכירים שמות קודש.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל