שאלה:
לכבוד הרב שליט"א שלום וברכה, בנושא של חזרת הש"ץ כשידוע שאין אפילו אחד שמוכן להקשיב ולהתרכז מתחילת התפילה ועד סופה עם סידור ביד כדי לעקוב אחר הש"ץ, לצערנו זאת המציאות לאחר בדיקה עם האנשים שקשה להם להתרכז בברכות חזרת הש"ץ מתחילת התפילה ועד סופה, ונמצא שאין תשעה לחזרת הש"ץ שמקשיבים לברכותיו, וכותב השו"ע סימן קכד' סעיף ד' שהברכות לבטלה, המ"ב שכותב לעשות תנאי, שאם אין תשעה שמכונים לברכת הש"ץ תהיה תפילה של נדבה, היינו שיש ספק אולי בכל זאת יש תשעה מכונים, אבל אם ידוע שאין אפילו אחד מסתבר שעל זה המ"ב יגיד שלא לעשות חזרה כלל ועיקר, א"כ מדוע לא מבטלים את חזרת הש"ץ זאת המציאות של היום, אדרבה שהרב יעשה בדיקה אצלו בבית הכנסת ויראה שאין אפילו אחד שמוכן לעמוד עם סידור ביד מתחילת החזרה ועד סופה. תזכו למצוות וישר כח.
תשובה:
שלום וברכה
גם אם לא עומדים עם סידור ביד עדיין זה לא אומר שלא שומעים את החזרה… אדרבה, ראה מה קורה כאשר החזן שוכח יעלה ויבוא… ברקים ורעמים… ואכן חשוב לעורר את הציבור על כך להאזין היטב לחזרה.
ברכה והצלחה ושיתקבלו התפילות.
רק לחדד, שים לב שהשו"ע לא כותב שהברכות של השליח ציבור הן לבטלה באופן מוחלט כמו שכתבת, אלא "קרוב להיות ברכותיו לבטלה".
ומקורו בטור בשם אביו (כנראה) שכתב: "וכשאין ט' בבית הכנסת המכוונים בברכת ש"צ, קרוב בעיני (הרא"ש) להיות ברכת ש"צ ברכה לבטלה, כי נתקנה ברכת ש"צ לאומרה בי', וכשאין ט' המכוונים לברכותיו נראה כברכה לבטלה. לכן כל אדם יעשה עצמו כאילו אין תשעה זולתו ויכוין לברכת החזן."
משמע שזה רק נראה, אבל לא ממש ובדיעבד זה בסדר.
כמובן שלכתחילה כולנו צריכים להתחזק בזה (זה גם חסד עם השליח ציבור וגם מצווה לכתחילה יותר בשבילנו לכוון באמנים).
בלי נדר אקח גם על עצמי להתחזק בנושא הזה.
ישר כוח.
לצערי, כבוד הרב לא עונה לשאלה, שהרי אם בפועל האנשים אומרים באופן מפורש שאין הם יכולים להתרכז בחזרת הש"ץ בכל הברכות מתחילת התפילה של החזרה ועד סופה, ומה שהרב מביא דוגמא מיעלה ויבוא אדרבה הרב יבדוק מספר קטן של אנשים שמעירים לש"ץ, הרב צריך לעבור מאחד לאחד לשאול אותו אם הוא מתרכז בכל חזרת הש"ץ הרב יופתע שאין אחד כזה אני אומר את זה לאחר בדיקה שעשיתי, ויותר מזה אומר לרב שאפילו בתפילת הלחש אולי מספר קטן מאוד שמכווין בכל הברכות.
לא בטוח שצריך שאותם אנשים ישמעו כל הברכות, אם בסך הכל כל ברכה נשמעה על ידי תשעה מן הסתם די בזה. כמו כן מן הסתם די בשמיעה קהה, כלומר גם אם אינם מכוונים לפירוש המילים, אם שמעו שמעו. ובכל מקרה של ספק יכוון שאם לא שומעים יהיה לנדבה.
גם בקריאת התורה מספיק שמיעה אגבית ?
קריאת התורה ענינה לימוד הפרשה ויש לשמוע כל מילה, כמו כן יש חלקוה ידועה בענין זה בין דין קרירה כמו ק"ש וקרה"ת, לבין תפילה שבה לא כל מילה מעכבת.
השאר תגובה