האם בת פחות עדיפה מבן?

שאלה:

שלום וברכה
למדתי בסנהדרין ק,ב "בת לאביה מטמונת שוא מפחדה לא יישן בלילה… רבנן נמי אמרוה: אי אפשר לעולם בלא זכרים ובלא נקבות, אשרי מי שבניו זכרים אוי לו למי שבניו נקבות".

וברצוני להבין בדעת תורה אמיתית מה הטעם שיש פחיתות שלאדם יהיו רוב בנות?
יש להן יתרונות:
1. אמנם האבא לא יוכל ללמדן תורה ולקיים מצוה זו מדאוריתא, אבל יש פיתרון, אם יחנך אותן להתחתן עם בעל אברך ות"ח, זה שווה לא פחות ואפילו יותר. כי ראיתי בגמ' ברכות יז,א "גדולה הבטחה שהבטיחן הקב"ה לנשים יותר מן האנשים. במאי זכיין? דנטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן". ואומרים המפרשים (לדוג' מרומי שדה) ששכרן גדול יותר. וזה מראה שהמעשה שלהן רצוי יותר לפני ה' מאשר הגבר הלומד, אז היא עדיפה על הגבר.
2. מצד הגידול, לאבא נוח יותר לגדל בנות, בדר"כ יש להן מידות טובות ועדינות יותר מבנים, וגם במציאות הן עוזרות הרבה יותר בעבודות הבית של ההורים בנקיון ובשול, ועוזרות לגדל את האחים הקטנים.
3. גם מבחינה רוחנית נראה שבדר"כ הן ברמה גבוהה יותר, ויהיה נחת רוח להורים בכך. שמעתי שעל כל בת שהתקלקלה, יש 4 בנים שהתקלקלו… וכן רואים פער בשידוכין, שהרבה בנות מאד רוצות בעל מתמיד ורק לומד, ואין מספיק בנים ברמה הזאת שרוצים רק ללמוד.

אמנם באמת לכאורה יש שני חששות בבנות:
1. האבא מפחד שגבר יפגע בביתו.
2. לאשה קשה יותר להתחתן כי ההיצע שלה קטן יותר, היא בדר"כ תתחתן רק עם בחור מבוגר ממנה, אבל הגבר יכול להתחתן עם אשה צעירה ממנו. אז לדוגמא בחורה בת 25 יכולה להתחתן עם בני 25-30, ובחור בן 25 יכול להתחתן עם בנות 20-25, וידוע שבשכבות גיל צעירות 20-25 יש הרבה יותר לא נשואים. ובנוסף, שמעתי שאומרים שיש הרבה בנות 'איכותיות' ואין מספיק בנים 'איכותיים' ואז בנות נתקעות.

לגבי החשש הראשון, לכאורה גם בבן הוא אמור לחשוש שלא יפגע באשה… וזה גרוע יותר, על דרך "גדול המחטיאו יותר מההורגו", החשש מהחטא אמור להיות גדול יותר מחשש להפגע פיזית.

האם רק בגלל החשש שיותר קשה לאשה להתחתן, חז"ל אמרו "אוי לו למי שבניו נקבות"? האם זה כל הענין או שאני מפספס משהו?

תודה רבה!

תשובה:

אכן בחשוקי חמד סנהדרין דף ק עמוד ב כתב יפה, ואני מעתיק:

בימינו אנו צריך להתפלל גם על הזכרים שלא יפרצו גדרי הצניעות, ושהבנים יהיו מוצלחים, וכמו שכתב המשנ"ב (סימן מז סק"י) ותמיד תהיה תפלת האב והאם שגורה בפיהם להתפלל על בניהם שיהיו לומדי תורה וצדיקים, ובעלי מדות טובות, ויכוין מאוד בברכת אהבה רבה ובברכת התורה בשעה שאומרים ונהיה אנחנו וצאצאינו, וכן כשאומר בובא לציון למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה.

אלא שיתרון של הבן זכר הוא בתלמוד תורה ובקיום המצוות, שחייב בכולם ולא כהבת שפטורה ממצוות שהזמן גרמא. אך כאשר השי"ת זיכתהו בבת, יגדלה לצניעות ולאהבת תורה ואז תזכה את בעלה ואת בניה וגם את הוריה.

ונראה שמי שאינו מכניס אהבת תורה בבניו, ואינו מגדלתו לתורה ולמצוות כדבעי, אולי עדיף שיתפלל שיוולדו לו בנות, כי לא יענש כל כך על זה שהם מבטלים תורה. עד כאן.

בדרך מליצה יש שאמרו, שבנים זה נהדר ובנות זה מצויין, ומה שאמרו בגמרא, הוא שאוי למי שבניו הן נקבות… הבן צריך לעשות את תפקידי הבנים בתורה ובמצוות, והבת צריכה לעשות את תפקידי הבנות, ואז הכל נהדר, הבעיה היא כאשר הבנים נוהגים כבנות ולהיפך…