שאלה:
לא הבנתי משהו עקרוני לגבי דין האומר שמע שמע או מודים מודים, משתקין אותו:
זאת אומרת שכל פעם שאני רוצה לחזור לתוספת כוונה על פסוק/תפילה או ברכה- בלי שם ומלכות? (שניתן לחזור ברמה העקרונית בלי הזכרת שם שמיים לבטלה כמובן)
השאלה מתמקדת בברכת "המבדיל בין קודש לחול" (בלי שם ומלכות, כפי שהסברתי) בנוסח הזה הקצר או כולל ההמשך- להתיר מלאכה במוצאי שבת.
בכל פעם כזו אני חייב לעשות הפסק בדיבור ממש כמו אמירת מזמור "אשרי יושבי ביתך" המלא כדי שלא יחשב כפונה לשתי רשויות? (כאומר פעמיים שמע שמע או מודים מודים) ובלי ההפסק לא נחשב שאמר את ההבדלה (הכוונה להבדלה שמבחינה עקרונית ניתן לחזור עליה בלי חשש הזכרת שם שמיים לבטלה כי היא בלי שם ומלכות- להיתר מלאכה במוצאי שבת) ולא יצא ידי חובה הבדלה אפילו בדברים ואסור בעשיית מלאכה עדיין?
יש הבדל בין אשכנזים לספרדים בנידון זה?
תשובה:
ענין זה נאמר רק בשמע ובמודים, ולא בשאר ברכות, ראה ס' שערי אורה מהגרמ"צ ברגמן שליט"א ח"ב עמ' סה. ומשום ששם מייחדים שמו, או מודים לו על הנהגת העולם.
בכל הנוגע לסיבה שאתה מרגיש צורך כזה, כבר דיברנו שיש להתייעץ מקצועית אם זו הדרך הנכונה לחזור שוב ושוב, או אדרבה, להחליט שלא חוזרים ויהי, מה, אפילו אם בטוח אמרת לא טוב, ואני יותר מצדד בשיטה השניה.
ברכה והצלחה
