הגייה נכונה בפסוקי דזמרה

התשובה שכתבתם כאן שאין זה מעכב בכלל זה גם כאשר הדגש באות הופך את המשמעות של המילה מזכר לנקבה אם יש בכלל דבר כזה? (או שבהבדל בין זכר לנקבה גם המילה/האותיות משתנות בהתאם ולא רק הדגש באות.)

לוודא שהבנתי נכון מה שכתבתם:

בפסוק האחרון שמסיים את מזמור "אשרי יושבי ביתך"- ואנחנו נברך י-ה מעתה ועד עולם הללוי-ה, שהצרוף "י-ה" כוללת דגש באות ה"א במילים "י-ה" ו"הללוי-ה"- למרות שלכאורה "י-ה" זה שם השם בעצמו- עדיין, במילים "י-ה" ו"הללוי-ה"- אפילו לכתחילה אין שום חיוב בכלל להדגיש את האות ה"א הדגושה באמירת המזמור בפסוקי דזימרא ואפילו אם היה כזה ה"א דגושה בשם השם בעצמו- בקריאת שמע או בתפילת שמונה עשרה- גם אין חיוב אפילו לכתחילה להדגיש זאת במיוחד לפי האשכנזים כי המודד הוא שגרת הלשון אצל רוב בני האדם- ולכן גם לספרדים שמקפידים יותר בהדגשות- זה לא מעכב בדיעבד בכלל.

אשמח אם תכתבו לי:
1. האם שאלתי באופן ברור ומובן?
2. האם הבנתי נכון בכל מה שכתבתי כאן?

אשמח מאד אם תוכלו לכתוב את תשובתכם לשאלתי האחרונה לגבי שם ה' במילים "יה" ו"הללויה" לפי מספרי השאלות הבאות:
1. האם כתבתי ברור?
2. האם הבנתי נכון בכל העניין והנושא כאן?
3. האם זו ההלכה לכולם ואין כאן איזו הקלה מצד שהשואל מתמודד ומאובחן עם טורדנות כפייתית/עצבנות הלכתית/או. סי. די/OCD?

"וזו הלכה לכולם" שכתבתם בתגובה האחרונה- הכוונה שאין כאן איזו הקלה מצד שהשואל מתמודד ומאובחן עם טורדנות כפייתית/עצבנות הלכתית/או. סי. די/OCD?