שאלה:
בס"ד.
לכבוד הרב, שלום וברכה.
לאחרונה אני לומד את סוגי' איסור נגיעה, והסתפקתי, ראיתי שנח' הראשונים בדין דלא תקרב, אם הווי דאו' או דרבנן, וכן בעניין אביזרייהו [חיבוק ונישוק ודברים בטלים וכו']. אך מה שמצאתי זה שהתייחסו בכך לאשה מכלל ה'עריות'. עוד ראיתי, שאיסור הנגיעה כולל גם פנויה נידה [ריב"ש כמדומני], מה גם שנידה בכלל עריות [להרבה מהפוסקים].
מתו"כ הסתפקתי, מה מקור איסור נגיעה בפנויה שאינה נידה, פנויה טהורה, כיום? האם- זולת החששות האפשריים מחוסר שמירת נגיעה, כהרהורים וז"ל וכו', ואווירה כללית של אורח חיים חומרי-יצרי-אינטרסנטי – יש איסור עצמי בדבר?
אודה לתשובת הרב בבקשה.
כמו"כ, אם אפשר להוסיף בבקשה, אשמח אם הרב יוכל בבקשה להפנותני למקורות בסוגי'.. תודה!
תשובה:
שלום וברכה
אם אני מבין את שאלתך נכון, יש לך טעות יסודית בהבנת הנושא של מה נקרא נדה. כל אשה שראתה דם פעם אחת ולא טבלה, גם אם עכשיו היא לא במחזור, היא נדה לכל דבר וענין. ממילא היום שפנויות לא טובלות, כל נערה פנויה היא נדה לכל דבר וענין.
בס"ד
שלום הרב.
תודה על המענה המהיר. חוששני שלא הסברתי את עצמי כראוי בשאלה, כנראה מילת 'כיום' הטעתה… אשוב ואסביר את אשר התכוונתי בראשונה:
ודאי שכיום למעשה כל אשה שראתה דם פ"א היא נדה וטמאה וכו'. הדגשתי בשאלתי לגבי פנויה טהורה[!]. אכן כנראה מילת 'כיום' הטעתה ומבלבלת.
השאלה היא מה מקור שמירת הנגיעה בפנויה טהורה, שאיננה נדה [לצורך העניין- נניח שנטהרה. השאלה אינה למעשה אלא 'עיונית' לבירור מקור הדין]. דינה- מאי?
כמו"כ, אני שב ושואל אם אפשר בבקשה מקורות [כנראה נעלם מנוסח השאלה הקודמת].
רב תודות!
ראה כאן
https://din.org.il/2018/11/25/%d7%91%d7%99%d7%90%d7%94-%d7%93%d7%a8%d7%9a-%d7%90%d7%99%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%94-%d7%a4%d7%a0%d7%95%d7%99%d7%94-%d7%a9%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%94-%d7%a0%d7%93%d7%94/
השאר תגובה