שאלה:
לכבוד הרב שלום
הבנתי שיש מושג הנקרא עסקא שכולה פיקדון ואומרים שהיא עדיפה מהיתר עסקא רגיל. . אם אפשר לבאר הדבר (יתרונות/ חסרונות) ומה באמת נכון יותר לעשות.
תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה,
בקבלת עסקה אם הכל הלוואה אסור למלווה לקבל ריבית. אבל אם נותן את הכסף כפיקדון מותר למלווה לקבל רווחים כיון שהכסף שייך למלווה וכל רווח יהיה שייך לו. מאידך אם הכסף הלוואה לעולם לא נפטר הלווה מפירעון החוב וגם אם יארע אונס חייב הלווה לפרוע את הלוואתו. בשונה מפיקדון שאם יארע אונס פטור המקבל.
בהיתר עסקה נהוג שחצי מלווה חצי פיקדון כדי שהקרן תהיה לפחות חצי בטוחה. אולם גם על הפיקדון יש בטוחה שלא יוכל לטעון טענות של הפסדים אלא בתנאים רחוקים מאוד, כדי להבטיח את הכסף למלווה.
אם מתנים שחצי יהיה פיקדון אין אפשרות להתנות על סכום גבוה של ריבית, כיון שהריבית רק על החלק של הביטחון. אבל אם הכל פיקדון יכול להכפיל את תנאי הריבית. בנוסף אם הכל פיקדון מפחית את החששות של הריבית.
בחוזה היתר עסקה המצויים יש תנאי שחצי מלווה חצי פיקדון, ואם יהיה צורך אז הכל יהיה פיקדון.
בהצלחה.
השאלה דלהלן הינה להבנת הענין ולא חלילה לזלזל וסליחה מראש על הבוטות אך האם זה לא מכבסת מילים? בסופו של יום ראובן קבל את כספו של שמעון וסוחר עם זה ובתמורה הם מתחלקים ברווחים. אם אקרא לזה הלוואה הרי שאסור להם לתת ולקבל ריבית אך אם כינינו זאת בשם פקדון זה כבר מותר? מה גם שאם זה אכן פקדון איך ניתן בכלל לסחור בזה? מה עם שליחות יד ומה עם כיצד הלה עושה סחורה בפרתו של חברו?
היוצא אם כן שבהכל פיקדון אמנם ,מצד אחד, הריבית גבוהה יותר (אף כפולה) אך מצד שני ,הבטחון פחות שכן נשען רק על ה"בטוחה" בדמות התנאים הרחוקים כדי לטעון להפסד.
אם כך הלשון אם יהא צורך אז הכל יהא פקדון -הוא צורך המלווה או המתעסק.
כמו כן נראה לומר ש התנאים הרחוקים לטענת הפסד משמשים לצורך מניעת ניצול אי בטוחת הפקדון מצד המתעסק . סכ"ס אין בטוחה כהגדרתה כפי שהיא במחצית הלוואה .
(וגם נראה שבאמת אין המדובר על בטוחה במובנה המקובל כי אם התחייבות /אחריות שכן בטוחה היא ערובה ל הבטחה (שזו כמובן לא יכולה להנתן מראש במסגרת היתר עסקא אלא על תנאי)
הבטוחה כוונה לאחריות להחזרת הקרן.
בהיתר עסקה כותבים את שני הצדדים לטובת המלווה.
זה האמת אם הכסף הוא הלוואה אסור לתת רווחים. ואם הכסף פיקדון הרווחים שייכים למלווה, אלא שמתנים במקום להשביע אותו על רווחים קוצבים סכום לפי אחוזים כפדיון השבועה, ואז אם יהיו יותר רווחים לא חייב לתת את הרווחים הנוספים.
אין כאן איסור של שליחות יד כיון שהמתעסק קיבת את הכסף במטרה שייסחור בכסף. ואכן באמת אסור לו לבזבז את הכסף שלא למטרת עסקים.
השאר תגובה