להתפלל שמונה עשרה תוך כדי הליכה כאשר יש דבר לוחץ

שאלה:

רציתי לשאול
ידוע כי הכוונה בתפילה, דוחה הרבה דינים בהלכות תפילה (כגון שמותר ללכת באמצע שמו"ע להרים ספר שנפל אם מפריע לו להתפלל, או לעבור מקום אם התינוק לא נרגע מהבכי שלו ועוד).
לאור זאת יש לדון אם מותר לעשות הפסק בהליכה ולהתפלל שמונה עשרה בהליכה בגלל שממהר לאיזה מקום (שהוא באמת נצרך ולא שחושב שממהר) . כגון שלא התפלל עד לפני השקיעה, וכעת יש לו תור דחוף אצל הרופא בשעה מסויימת, וחייב להגיע לתור בזמן, ואם התפלל במקומו, הדבר מאד יטרידו ולא יכוון כלל בתפילה, כיון שמצטער על האיחור, האם משום כך יהיה מותר להתפלל בהליכה ?
ויש לציין שמצינו התייחסות מפורשת בשו"ע (סי' קפג סי"א) לענין ברכת המזון שמותר לו לברך בהליכה, אם ממהר לאיזה מקום ויצטער על איחור דרכו, כמבואר שם במשנ"ב ס"ק ל"ו.
[ועי' שם שהביא דברי החיי אדם שכ"ז רק כשאכילתו היתה דרך הליכה, אבל אם אכילתו הייתה דרך ישיבה צריך לברך ג"כ בישיבה
ולא הבנתי מה זה משנה ומה אכפת לי, הרי סוף סוף לא יכוון יפה כיון שממהר ? וצ"ע].
אשמח לקבל תגובה יפה מכבודו כדרכו בקודש
יישר כח

תשובה:

שלום וברכה

נראה לי שמפורש בשולחן ערוך בסי' צד סעי' ד באופן זה שעדיף להתפלל בהליכה. אינני נכנס כרגע לשאלה מה רמת הנחיצות שתאפשר זאת, לפעמים מוטל על האדם לנשום כמה נשימות עמוקות, לרכז את עצמו ולהבין מה חשוב ומה טפל, ולא להתפלל תוך כדי ריצה… אבל במידה והגענו לנושא הזה באופן מוחלט, הרי שזה פתרון נכון.

נשאלתי בשאלה זו לפני כמה שנים, לגבי בחורים שהיו במסלול וטעו בדרך והלחץ גדול, עוד מעט חושך ומי יודע… ראה כאן.

לגבי החיי אדם, אולי כוונתו על דרך שכתבתי, אדם שלאכול מצא אפשרות לשבת במנוחה, ורק כשמגיע הברכה… זה לא מתיר, אבל מי שגם אכילתו תוך כדי הילוך זה קצת סימן שהוא אכן במצוקה…

יום נעים.