שאלה:
שאלה יפה:
דהנה בגמ' בבא בתרא (קסד:) איתא שלושה דברים אין אדם ניצול מהם הרהור עבירה אבק לשון הרע ועיון תפילה. ותמוה הרי אין נותנים לאדם ניסיון אלא אם כן יכול לעמוד בו, וא"כ כיון שאין אדם שניצול מעבירות אלו בהכרח שזה ניסיון שאינו יכול לעמוד בו כיון שזה מעל כוחותיו.
וגם מצינו כעין זה לגבי מצות כיבוד אב ואם ,שהבן איש חי (פרשת וילך אות ו) כתב שצריך לבקש מחילה מהוריו כיון שאין אדם ניצול מהם. ונראה שמקור דבריו הוא בגמ' קידושין (לא:) אמר רבי יוחנן אשרי מי שלא חמאן ,ופירש רש"י בזה"ל: "שאי אפשר לקיים כבודם ככל הצורך והוא נענש עליהם". ומשמע דל"ש בזה השתדלות ,וצ"ע כנ"ל.
וביותר תמוה אמאי נענש עליהם הרי זה לא בבחירתו של האדם.
אשמח לקבל תשובה מהרב
תשובה:
שלום וברכה
שאלתך יפה, ונראה שהתשובה היא כך: אין הכוונה שאי אפשר להנצל מאבק לשון הרע, שהרי ברור שאם אדם שם לב הוא יכול להמנע, אלא שכיון שהמכשול בזה מאוד מאוד שכיח, וזה מזדמן לאדם הרבה מאוד פעמים, בהכרח בסוף יכשל פעם. כלומר כל מעשה מצד עצמו ניתן לעמוד בו, רק לרוב שכיחותו נדיר מאוד שאדם אכן מצליח תמיד להמנע.
בהצלחה לכולנו.
אבל איך כבודו יפרש דברי רש"י שכתב בזה הלשון : "שאי אפשר לכבדם כל הצורך". ומשמע דלא כפי שפירש כבו', אי אפשר פירושו שלא יתכן לכבדם כל הצורך.
הכוונה שכיון שהכיבוד כרוך באינספור פעולות, קשה להאמין שיצליח לזכור תמיד ולעמוד בהכל בצורה הראויה, אבל ברור שכל פעולה בפני עצמה אינה משהו שקשה לעשותו.
לגבי אבק לשון הרע החפץ חיים בהקדמתו אומר שאנשים מתירים לעצמם על בסיס הגמרא "וכולם באבק לשון הרע"
ומשיב שלא אמרו אין אדם אלא רק בסתמא אם לא נזהר מספיק
השאר תגובה