שאלה:
כיצד יתכן להלכה שאשה תברך ותדליק נרות שבת פעמיים?
תשובה:
אשה שהדליקה לפני פלג המנחה חייבת לחזור ולהדליק בברכה.
שאלות שנצפות עכשיו:
מאמרים אחרונים
מדריכים הלכתיים
מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?
מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל
כל זאת אכן למנהג האשכנזים.
אבל לפי יביע אומר כמדומני חלק ב' – הרב עובדיה מורה להלכה שלא לברך.
כלומר, חייבת לחזור ולהדליק אבל ללא ברכה.
ראה משנה ברורה רסג יח, אולי אתה מדבר על המחלוקת מתי זה פלג המנחה, אבל כאשר באופן מובהק זה לפני פלג, למה לא לברך?
לא על מחלוקת מתי זמן הפלג דיברתי,
אלא על כך שגם במקרה שהדליקה לפני פלג המנחה הרב עובדיה מורה לכבוד ולהדליק שוב בזמן, אבל ללא ברכה.
ואני מצטט אל לשונו ביביע אומר ב', יז' :
"והנה בחפשי באחרונים מצאתי און לי בס' עולת שבת שכ' שאם הדליק קודם פלג המנחה "לצורך שבת", אפילו אם קבל עליו שבת מאותו זמן, אין הדלקתו מועילה כלום אף בדיעבד, וצריך לכבות ולחזור ולהדליק ולברך. ע"כ.
והובא להלכה בס' משנה ברורה בבאה"ל (ס"ד) ד"ה מבעוד. ואילו היה דבר זה שנוי במחלוקת של הרמב"ם ור"ת (כמו שחשבנו לומר לכאורה) לא היה לנו לפסוק בהחלט שחוזר להדליק ולברך דהא ספר ברכות להקל.
א"ו שאין כאן כל מחלוקת בזה.
שוב בינותי וראיתי שבאמת לא יצא דין זה מידי ספק, כי הנה מבואר בתוס' בשם "יש מי שרוצים לומר", שאם היה דלוק א"צ לכבותו ולחזור ולהדליק. והיא סברת רבנו משולם כמבואר באור זרוע ח"ב (סי' יא). ואף ר"ת שכ' לדחות דבריו, וכמובא ג"כ באו"ז שם, כי בזה"ל, דאדרבה "יכול להיות" שחייב לכבותו ולחזור ולהדליקו. ע"ש. ויותר מבואר בס' המנהיג (ה שבת אות יז) וז"ל. כתב ר' יעקב מ"כ שמברכים על הדלקת נר שבת, מידי דהוה אכיסוי הדם שאם נתכסה מאליו א"צ לכסותו, וה"ה להדלקת נר שבת שחייב לברך שהוא חובה.אע"פ שאם היתה דולקת "שמא אינו חייב לכבודתה ולהדליקה". פי' ר"ת. עכ"ל.
והואיל ור"ת גופיא אין ולאו ורפיא בידיה. וא"כ נראה דהדרינן לכללא דספק ברכות להקל. וכן נראה לפע"ד לדינא. ודלא כמ"ש המשנ"ב בשם העו"ש.
השאר תגובה