שאלה:
האם מספיק להתחיל תפילת 18 לפני סוף זמן תפילה, או שצריך לסיים דווקא לפני סוף זמן תפילה?
תשובה:
שלום רב,
זמן תפילה, פירושו שיש לגמור את השמונה עשרה לפני סוף הזמן, כך כתבו המגן אברהם פרי מגדים שו”ע ומשנה ברורה בתחילת סי’ פט. אמנם באשל אברהם בוטאשטש שם ובערוך השולחן סי’ קי נקטו שדי בכך שמתחיל את התפילה לפי הגיע הזמן, אולם כאמור הכרעת רוב גדולי האחרונים אינה כן.
מקורות:
ראה בערוך השולחן סי' קי סעי' שכתב: "ודע שיש מי שאומר דכשהשעה עוברת יתפלל הביננו [מג"א סק"א בשם כנה"ג] ומזה נראה דס"ל דאם התחיל בתפלה קודם גמר הזמן של תפלה ונמשכה עד אחר הזמן לא מקרי שהתפלל בזמנו דהא ודאי כונתו שעתה עדיין לא עבר הזמן דאל"כ מאי נ"מ ולכן ס"ל שיתפלל הביננו ויסיים בתוך הזמן אבל כל הי"ח ברכות יסיים אחר הזמן ולענ"ד נראה מתוס' ברכות [ז'. בד"ה שאלמלי] דהולכין אחר ההתחלה ואם התחיל בזמן תפלה מקרי תפלה בזמנה אף על פי שמסיימה לאחר הזמן ע"ש". אולם כאמור ההלכה לדעת הרבה פוסקים אינה כן.
תודה רבה!
ומה בקשר לחזרת הש"ץ? לא צריך לסיים לפני סז"ת?
ברור לגמרי, רק שזו בעיה בעיקר של החזן.
גם הפוסקים שכתבו שיש לסיים לפני סוף הזמן, נדמה לי שמשמע מהם שבדיעבד כן יש להתחיל שמונה עשרה אם יודע שיסיים אחרי סוף זמן תפילה.
אבל מה קורה עם חזרת הש"ץ? לכאורה גם אותה יש לסיים לפני סוז"ת. מה עושים ביום כיפור? במניינים רבים יוצא שמסיימים אחרי סוז"ת.
ואם כבר דברנו על סוף זמן תפילה ביו"כ. מדוע הפוסקים כתבו שביום כיפור יש להקפיד להתחיל תפילת מוסף לפני שמגיע זמן מנחה גדולה? הלא בכל מקרה יש לסיים חזרת הש"ץ לפני סוף ארבע שעות. לא מסתבר שאבינו מלכנו וקריאת התורה וההפטרה ואפילו הזכרת נשמות (שלא נהגה בכל מקום), נמשך כל כך הרבה זמן.
אולי יש סברה לומר שאת חזרת הש"ץ אין עניין לסיים לפני סוז"ת?
אשמח לשמוע
1. ברור, הרי בדיעבד מתפללים עד חצות.
2. במוסף הנושא של שבע שעות הוא רק לכתחילה מעיקר הדין זמנה כל היום. וכיון שמשתהים בגלל הכוונה בתפילה וכו', לא נקרא פושע.
כוונתך שגם חזרת הש"ץ של שחרית מסתיימת אחרי זמן תפילה? מסתבר שיש להקפיד שזה לא יקרה.
כן. בהרבה בתי כנסיות מסתיימת תפילת שחרית של יום כיפור אחרי סוף זמן תפילה.
לגבי יום כפור נראה שהפוסקים דברו גם על הבעיה של הקדמת מנחה למוסף, ולכן כתבו שיתחילו לפני זמן מנחה גדולה. אם חששו לכך, מסתבר שתפילת שחרית הסתיימה אחרי סוף זמן תפילה (אלא אם נאמר, שקריאת התורה וההפטרה והזכרת נשמות הכל ביחד לקח יותר משעתיים. כפי שכתבתי לעיל)
הערה מענינת..
אגב, במניני נץ הבעיה לא קיימת (ומי לא רוצה להתפלל נץ ביוה"כ) מתחילים מוסף הרבה לפני חצות היום.
לכאורה יתכן שאפשר לסמוך על הרשת אברהם,הערוך השולחן ועוד,מאחר שאפשר לצרף- לגבי שחרית הדיעות שהד' שעות הן שוות כמו שהביא שיטה זו גם המג"א וכך פסק לגבי שחרית המנחת אלעזר,וגם בפני יהושע הברכות מביא שיטה אחרת שיוצא יותר מאוחר,-ולגבי חצות-לפעמים החמות המובא באיגרות משה יותר מאוחר,מה עוד שיש שיטת הב"ח ודעימה שהזמן עד חצי שעה אחרי חצות-,ולגבי מנחה כל השיטות הרבים ראשונים האחרונים שו"ע ורמ"א ומ"ב שהזמן יותר מאוחר-ולגבי מעריב גם כן השו"ע הרמ"א והחזו"א העלות הוא רק 72 דקות לפני הנץ–,כך שתמיד אף שכשלעצמו לאו דווקא מכריעים כהדעות הנוספות,בכל זאת מאחר והם דמעות המובאים הפוסקים, לכאורה ניתן לצרפן הסניף להיתר,והלואי שיתפללו כל היום,ועי' במהר"ם על המתפלל לאחר זמן(שגם בביאור הלכה לא כתב לגבי שחרית בלשון הכי חזקה וחדה ממש).
* במהר"ם שיק
זה אכן לימוד זכות אך מי הוא שרוצה להסתמך על סניפים שאינם עיקר ההלכה דווקא ביו"כ כשיש אפשרות להתחיל יותר מוקדם מה גם שיו"כ הינו מחמש השכמות
השאר תגובה