אשת איש גויה

שאלה:

1) שלום, הבא על אשת איש גויה – , מה הדין? ואיך חוזרים בתשובה על כך?
2) בעבר הרחוק שלי, נכנסו להריון ממני 2 בחורות גויות בזמנים שונים במקומות שונים ועברו הפלה בהתאם לבקשתי. מהו הדין במקרים אלו ואיך חוזרים בתשובה על כך?

תודה

תשובה:

שלום רב,

בעילת גויה – בועל ארמית הוא איסור חמור ביותר שעליו כתב הרמב"ם (פרק יב מאיסורי ביאה): "שיש בו הפסד שאין בכל העריות כמותו שהבן מן הערוה בנו הוא לכל דבר ובכלל ישראל נחשב אף על פי שהוא ממזר והבן מן הכותית אינו בנו שנאמר כי יסיר את בנך מאחרי מסיר אותו מלהיות אחרי ה. ודבר זה גורם להדבק בעכו"ם שהבדילנו הקדוש ברוך הוא מהם ולשוב מאחרי ה' ולמעול בו".

מעבר לכך, יש איסור חמור יותר בכך שהיא נשואה. ראה בפתחי תשובה אבה"ע סי' טז סק"א שהביא נידון בפוסקים האם יש בזה איסור דאורייתא נוסף של "ודבק באשתו" – ולא באשת חברו.

יחד עם זה, החזרה בתשובה ודאי קיימת והכרחית וכמו שמצאנו אצל רבי אלעזר בן דורדיא שהחרטה היתה גמורה וברורה ויצאה בת קול שאמרה שהוא מוזמן לחיי העולם הבא. לכן, עליך להתרחק עוד יותר מכל ענייני זנות וצניעות ולהתפלל שבורא עולם יראה את כוונתוך הטהורות לשוב בתשובה שלמה. וכמו שכתב הרמב"ם בהלכות תשובה [פרק ב' הלכה ב'] ומה היא התשובה? הוא שיעזוב החוטא חטאו, ויסירו ממחשבתו, ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד, שנאמר: "יעזוב רשע דרכו ואיש אוון מחשבותיו" (ישעיהו נה, ז). וכן יתנחם על שעבר, שנאמר: "כי אחרי שובי נחמתי" (ירמיהו לא, יח), ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם, שנאמר: "ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו" (הושע יד, ד). וצריך להתודות בשפתיו ולומר עניינות אלו שגמר בלבו.

מקורות:

שולחן ערוך אבן העזר הלכות אישות סימן טז סעיף א

ישראל שבעל עובדת כוכבים, דרך אישות, או ישראלית שנבעלה לעובד כוכבים (דרך אישות), הרי אלו לוקין מן התורה, שנאמר: לא תתחתן בם (דברים ז, ג) ( ויש חולקין בזה). אבל הבא על העובדת כוכבים דרך זנות, במקרה, חייב עליה מדרבנן משום עובדת כוכבים ומשום זונה ומכין אותו מכת מרדות. ואם ייחדה לו בזנות, חייב עליה מדרבנן משום נדה, שפחה, עובדת כוכבים, זונה. ואם היה כהן, אפילו בא עליה דרך מקרה לוקה מן התורה משום זונה (ויקרא כא, ז).

פתחי תשובה אבן העזר סימן טז ס"ק א

מדרבנן. עבה"ט מ"ש ואם יש לה בעל כו' ועי' בר"י שכ' ומיהו משמע קצת מדברי הרמב"ם פ"ח דמלכים דמדאורייתא אין אישות להם כלל וכן משמע בחידושי קדושין לחד מקמאי שם פ"ק וכ"כ הריב"ש בתשובה סימן ו' ומטי בה משם הרמב"ן עכ"ד. ועיין בס' שעה"מ פי"ב מהא"ב דין ב' מ"ש בזה:

המעשה ברבי אליעזר בן דורדיא מופיע בתלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף יז עמוד א':

והתניא אמרו עליו על רבי אלעזר בן דורדיא שלא הניח זונה אחת בעולם שלא בא עליה פעם אחת שמע שיש זונה אחת בכרכי הים והיתה נוטלת כיס דינרין בשכרה נטל כיס דינרין והלך ועבר עליה שבעה נהרות בשעת הרגל דבר הפיחה אמרה כשם שהפיחה זו אינה חוזרת למקומה כך אלעזר בן דורדיא אין מקבלין אותו בתשובה הלך וישב בין שני הרים וגבעות אמר הרים וגבעות בקשו עלי רחמים אמרו לו עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו שנאמר (ישעיהו נד, י) כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה אמר שמים וארץ בקשו עלי רחמים אמרו עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו שנאמר (ישעיהו נא, ו) כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה אמר חמה ולבנה בקשו עלי רחמים אמרו לו עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו שנאמר (ישעיהו כד, כג) וחפרה הלבנה ובושה החמה אמר כוכבים ומזלות בקשו עלי רחמים אמרו לו עד שאנו מבקשים עליך נבקש על עצמנו שנאמר (ישעיהו לד, ד) ונמקו כל צבא השמים אמר אין הדבר תלוי אלא בי הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו יצתה בת קול ואמרה רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא [והא הכא בעבירה הוה ומית] התם נמי כיון דאביק בה טובא כמינות דמיא בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בכמה שנים ויש קונה עולמו בשעה אחת ואמר רבי לא דיין לבעלי תשובה שמקבלין אותן אלא שקורין אותן רבי רבי