שאלה:
שלום לכבוד הרב שליט"א,
כששומעים קוראים או רואים משהו, מתי מותר לומר לאחרים כדי לא ליחשב רוכל כגון:
א- שמע שפלוני במצב קשה של קורונה. ובזה מה תועלת לומר ? כדי שיתפללו עליו וגם שישמרו על עצמם כראוי כדי להיות בריאים ולא הבא שיספרו עליו.
ב- שמע משהו שקרה וכבר ידוע הדבר ולא יהיה תועלת כל כך בדרבו על זה אולם אם ידבר גם לא ידבר עם כוונה שלילית, אבל בזה מי יכול לדעת כיצד יענו על הסיפור, ואז יש הספק מוטב לא לדבר על דברים או דרך בני אדם לדבר ואין לחשוש למה יענה חבירו כל הזמן ? אינו אלא אם ברור שהוא נושא שגורם מחלוקת וכו'.
ברור שכשמדברים רק על דברי תורה אין סיכוי כ"כ להגיע לדברים בעיתיים חוץ מנושאים מסויימים שתמיד יש מחלוקת והקטנים לא מושכים ידם מלהביט דעת בין ההרים.
דורשים עזרה ובירור. סלח על הטירחה אבל שואלים כאן תמיד לםי מה שמדובר בנידה דף כז עמוד א "אם נבלת בהתנשא".
ברכה הצלחה ושלום
תשובה:
שלום וברכה
דבר שבאופן מובהק אין בו גנאי ואין סיבה שאנשים ידברו עליו גנאי, מותר לספר. נכון הדבר שהיתה הנהגה לצדיקים שלא לדבר בכלל על אנשים, שמתוך שבחו יבוא לגנותו, אבל אין בכך איסור.
ידוע גם על החפץ חיים שהיה מדבר הרבה וכוונתו הייתה להראות שאפשר לדבר דיבורים המותרים ולא צריך לדבר לשון הרע. ובאמת יש בזה גם מעלה לדבר דברים טובים על אנשים ובכל פעם ששומע שמדברים על אנשים לבוא ולהאיר את הנקודה הטוב את הזווית החיובית שיש באותו אדם, וכך מעורר את האנשים לחשוב טווב על הזולת ולראות את הדברים הטובים ונקודת הזכות שיש בכל אדם. ובאמת אפי' פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון והגמ' בעירובין אומרת את הדבר לא סתם, כי באמת זה כך גם באדם שנראה לנו שפל ופחות יש בו הרבה נקודות טובות ודברים טובים שהוא עושה ואדרבה אם אנו מסתכלים עליו לטובה גם ה' דן אותנו כך. ויש בזה מעלה לדבר דברים טובים על אנשים בכל מצב ובכל מקום.
ברכה מרובה.
