שאלה:
בן אדם נמצא בחו״ל וביום טוב מחמם בית ומבשל בעזרת התנור שמוסק בעצים. העצים מוכנים אצלו לצורך זה. אך הוא מבחין שיש בעצים תולעי עץ. חשבנו להתיר זה כמו את שחיטה ומתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך. ושיש בזה צורך יום טוב. או שנחייב אותו להוציא כל התולעים, אבל זה נראה לא מציאותי.
תשובה:
שלום וברכה
ברמ"א סי' תקיח סעי' א הובא מדברי הראשונים, שהגם שאמרו מתוך שהותרה לתורך הותרה שלא לצורך, צריך שיהיה לו בדבר צורך קצת, ובפוסקים יש דיונים רבים מה נחשב צורך קצת לענין זה, ולמשל אם זה כדי לשומרו מגניבה ובאדה אינו נחשב צורך קצת ואסור וכו', לכן אני מסופק באופן זה שאין כל צורך בנטילת נשמה של החרקים, רק פשוט יש קושי להמנע מכך והצורך הוא רק בעצים, נראה שנחשב שלא לצורך כלל, ולא שייך בזה דין מתוך. אמנם מדובר בפסיק רישא דלא ניחא ליה, אבל להלכה אסרו בכהאי גוונא.
לכן נראה לצדד להחמיר אף שלא מצאתי בזה משהו מפורש.
אז נחייב אותו לבדוק ולהוציאה כל הז׳וקים? לרוב הם נמצאים תחת קליפת העץ ואני חושב שזה טירחה גדולה. האם זה תלוי במידת הנמצאות של הז׳וקים?
יש לו זמן להתארגן עד החג עם כיריים סטנדרטיים.. מה יעזור הנושא של טירחה מרובה להתיר עד כמה שאין דין מתוך?
כבוד הרב, מה עם ההלכה של בישרא אגומרי?
מותר לצלות בשר על הגחלים הגם שזה מכבה את הגחלים. הכיבוי הזה נחשב לצורך אוכל נפש, משום שבלי זה אי אפשר לצלות.
ניתן להוכיח מכאן שהדבר הנלווה (כיבוי גחלים, הריגת החרקים) לפעולה המותרת (צלייה, הסקה) מותר כדין פעולה לצורך אוכל נפש.
שם מדובר בפעולה שבאופן טבעי "כך זה הולך"… כאן מדובר במקרה אקראי.
השאר תגובה