חיוב נתינת צדקה לעניים לחג

שאלה:

שלום.
א. האם נתינת צדקה לעניים לחג זה מצוה מהתורה? מאיזה פסוק?
ב. האם ניתן לשלם כספים אלו מכספי מעשר?
ג. האם ניתן לתת בערב חג סכום גדול לצדקה שיספיק לעני גם לשאר חוה"מ או שחייב לתת כל יום בחול המועד סכום קטן?
תודה רבה, שבת שלום וחג שמח.

תשובה:

זהו לא חיוב דאורייתא, בפרט כאשר העני אינו לפניו, אבל יש לכך מקור בתורה כהוראה כללית לאדם, ולדעת הרמב"ם זה משהו מהותי מאוד בכל חגיגת הרגל, כמו שכתב הרמב"ם בספר המצוות (מצות עשה נד): "ולשון התורה הוא שנכלול בשמחה זו החלשים והעניים והגרים, אמר יתעלה (דברים טז, יד): וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה".

ובהלכות שביתת יום טוב (ו, יח) כתב הרמב"ם: "וכשהוא אוכל ושותה חייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האמללים. אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש אין זו שמחת מצוה אלא שמחת כריסו. ועל אלו נאמר זבחיהם כלחם אונים להם כל אוכליו יטמאו כי לחמם לנפשם. ושמחה כזו קלון היא להם שנאמר וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם".

במשנה ברורה (ס"ק יז) כתב: "וחייב להאכיל לגר ליתום וכו' – שנאמר (דברים ט"ז) והלוי והגר והיתום וגו' אבל מי שנועל דלתי חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש אין זו שמחת מצוה אלא שמחת כריסו ועל אלו נאמר זבחיהם כלחם אונים להם כל אוכליו יטמאו כי לחמם לנפשם טמא הוא ושמחה כזו קלון הוא להם שנאמר וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם [רמב"ם] וגם בזוה"ק מפליג מאוד בעונש מי שאינו נותן לעני מסעודתו ביו"ט ר"ל והעתיקו ד"ז כל האחרונים ונתפרסם גודל החיוב לכל ישראל וע"כ אינו מצוי שישאר עני ביום טוב בלי סעודה אבל מה נעשה עם האומללים והנדכאים בעיר שמתביישין לפשוט יד ולבקש וע"כ נהגו באיזה מקומות שקודם יו"ט הולכין נבוני לב לבתי העשירים לקבץ עבור אלו המרי נפש ואשרי האנשים שמשימין עין ע"ז שמזכין לעצמן ומזכין לכל אנשי העיר".

מצוה זו אינה מתקיימת ממעשרות אבל ניתן להרבות בה מכספי מעשר.

בודאי ניתן לתת לפני החג לצורך כל החג, ואין צורך לתת בכל יום בפני עצמו.

מועדים לשמחה