שאלה:
אחת החברות סיפרה לי על שקית עם מוצרי חלב יקרים מאד שבעלה מצא בפתח רשת מזון גדולה. היא תיארה כיצד הוא לקח את השקית הביתה, תלה פתקים ופירסם מודעות בעיתונים כדי להשיב. אחרי השיחה חשבתי שאולי לא היה מקום לקחת הביתה את השקית. מן הסתם בעל האבידה יחזור לחפש את השקית בחנות בה קנה אותה או לפחות באזור, וזה רק מטריח אותו. יותר מזה: אולי הוא בכלל הניח שם את השקית לזמן מה, עד שיתפנה לקחת אותה?
מכאן עולה השאלה: באילו סיטואציות צריך לקחת אבידה ולנסות להשיב אותה, ובאילו מקרים, הלכתית, עדיף להשאיר אותה במקומה כדי להקל על הבעלים למצוא אותה?
תשובה:
שלום וברכה,
מצוות השבת אבדה היא מצווה שבין אדם לחברו, ומטרתה לסייע לחברו. ולכן אם רואה חפצים שמונחים בכוונה במקום שמשתמר קצת, עדיף שלא ייגע בהם, מאחר שאנו תולים שבעליהם הניחם לזמן מה ויחזרו לקחתם. אך בדיעבד אם טעה ולקח את החפצים לביתו אסור לו להשיבם בחזרה למקום בו הם נמצאו, מחשש שמא הבעלים חזרו למקום וראו שהחפצים לא נמצאים ושוב לא יבואו לחפש שם.
"לפי כלל זה, מצוות השבת אבדה קיימת רק אם החפץ מושלך דרך נפילה – אפילו שהמקום משתמר, או שהחפץ נמצא באופן שבו נראה כי הונח, אבל המקום שבו הונח אינו משתמר כלל, ויש חשש שהבעלים שכחו לקחתו. מכאן מקור לדברי מרן הרב אלישיב זצ"ל שסובר שבכל סוגי האבדות שיש סבירות שהחפץ לא ילך לאיבוד והבעלים יחזרו על עקביהם לחפשו, עדיף להשאיר ולא לקחת, מאחר שיש יותר סיכוי שיחזרו לבעלים במצב כזה כשיישארו מונחים".
בהצלחה.
מקורות:
שו"ע סימן רס סעיף י ובסמ"ע.
אבל אני מבין כבוד הרב שזה דווקא רק במקום ששם הרוב שומרי תורה ומצוות שאז אפשר להשאיר את החפץ כפי שהוא במקומו לדעת מרן הרב אלישיב זצוק"ל? אחרת יש סיכוי שאינשי לא מעלי יגנבו את החפץ מהמקום ולא יהיה לבעלים למעשה על מה לחזור? או שמא אין חילוק?
דברינו אמורים רק במקום שמסתבר שלא יילקח, אבל בדברים שיילקחו על ידי עוברים ושבים אין להשאירם במקומם.
תודה לכבוד הרב.
השאר תגובה