שאלה:
שאלה שמטרידה אותי לקראת הימים הנוראים. אנחנו מרבים לבקש על חיים, שנחיה לאורך ימים וכד'. ולכאור' תפילה על נוחות החיים (היינו בריאות פרנסה נחת וכד') זה מובן. כי וודאי שאם האדם חי אז הרצון הבסיסי הוא לחיות בצורה נוחה ולא מתוך סבל ח"ו.
אבל התפילה על עצם האריכות ימים, קצת צריכה הסבר… הרי בעקרון, לפי התפיסה היהודית שהחיים הם רק פרוזדור, א"כ מה הטעם לרצון לאריכות ימים, זה כמו להבדיל בן אדם שיבקש להשאר הרבה זמן בחדר המתנה… ורק חשבתי שמן הסתם התירוץ, שאנחנו מבקשים חיים כדי לעשות מצוות וכד'. אך האם זה באמת צריכה להיות ההרגשה? האם באמת כל בקשת אריכות ימים רק למען האפשרות לקיים מצוות ולא מחמת הרגש האנושי של רצון החיים?
תשובה:
שלום וברכה
למעשה אני כן הייתי מרחיב את השאלה שלך על כל מה שהזכרת, למה יש להתפלל על בריאות ופרנסה, הרי מה שנגזר יהיה לנו, ומה שלא מגיע לנו לא יבוא. וכן, הרי ברור שהעולם לא נעשה סתם בשביל לבלות בו, אלא כדי שכל אלו ישמשו כלי לעבודת ה', האם חייב להיות שזו תהיה ההרגשה בשעת הברכה.
כחלק מתפקידנו בעולם הזה לחיות כאן מתוך אמונה ותלות בה' יתברך, שכל צרכינו מסופקים לנו ממנו. הדבר כולל כל מה שטוב לנו באופן הגלוי בעולם הזה, וחלק מעבודתנו זה להתפלל על המזון ועל הפרנסה ועל החיים, ועל כל מה שאדם נצרך לו ונראה לו כטוב. ממילא גם אריכות ימים, כיון שטבע האדם שרוצה לחיות ולגדל ילדים ולראות נכדים ונינים, די בכך כדי להתפלל על זה, ואין לנו חיוב לחיות כרגע בתחושה שכל זה שטות, ונחייה כמה שיהיה רצון ה', כי אדרבה, בורא עולם נותן חיים, אבל רוצה שנתפלל עליהם.
