שאלה:
בברכה אחרונה, האם יש דין קדימה בין מעין ג' ובורא נפשות? ומהו? ובמידה והפך את הסדר (במידה וקיים) האם א' פוטר/כולל את חברו?
תשובה:
שלום וברכה
לכתחילה ודאי יש להקדים על המחייה כיון שיש דעות שבורא נפשות פוטר בדיעבד גם מלברך את ברכת על המחייה, אבל להלכה פסק המשנה ברורה שזה לא פוטר ולכן זה לא מעכב, אלא שלכתחילה עדיף שלא להכנס לספק זה. ראה משנה ברורה סי' רח ס"ק סב.
אגב, מי שאכל פירות ובירך על העץ [לא על המחיה] הוא פוטר גם פירות שאינם משבעת המינים ואינו מברך בורא נפשות עליהם, ויש דעות שכך הוא הדין גם כשאכל פירות אדמה, ראה דברי מלכיאל ח”ג סי’ ג וביביע אומר ח”ה סי’ יז, אולם הכרעת המשנה ברורה אינה כך, ולדעתו מדובר רק בפירות העץ. ולכן אם לא כיוון במפורש שיפטור ודאי אינו פוטר, שהרי ודאי רצה לברך כדינו, ראה יביע אומר שם.
מקורות:
שו"ע רח, יג: אם אכל פירות משבעת המינים ואכל תפוחים אין צריך לברך על התפוחים בורא נפשות שגם הם בכלל ברכת על העץ שגם הם פרי העץ הם אבל אם אכל תפוחים ושתה יין צריך לברך בורא נפשות על התפוחים וכל שכן אם אכל בשר או פרי האדמה ושתה יין או אכל מז' המינים שצריך לברך על כל אחת ואחת והוא הדין אם אכל בשר ודגים ואכל מחמשת מינים אין ברכת על המחיה פוטרת את הבשר ואת הדגים: ובמ"ב: (סב) שגם הם וכו' – הא לא"ה אין ברכה מעין ג' פוטרת בנ"ר וכן להיפך [אחרונים]:
