שאלה:
ממתי אשה שבאה ללדת נאסרת על בעלה?
אשמח למקורות, אני מכיר את שו"ת נחלת שבעה בעניין, דברי הפלתי, התוה"ש והסד"ט,
אולם מאוד נראים לי דברי התורת השלמים שכל זמן שהאשה מהלכת אין כלל חשש כמבואר במשנה מסכת אהלות,
יישר כח!
תשובה:
ההוראה המקובלת היא דברי הסדרי טהרה בסי' קצד, שממתי שהיא מבקשת לישב על המשבר היא נאסרת לבעלה. כיון שקשה להגדיר את הזמן המדוייק הזה, והוא קצת תלוי גם בטבעם של אנשים, מורי הוראה אמרו עוד שכאשר יש צירים תכופים סדירים או חזקים, גם יש כבר לחשוש שנאסרה והיא בכלל הנ"ל, גם אם היא עצמה מעונינת עוד ללכת. כמובן שכאשר משתחרר הפקק הרירי זו הפרשה דמית שאוסרת. ירידת מים מצד עצמה אינה אמורה לאסור.
למעשה אשה שנמצאת כבר בבית חולים, אך אינה רוצה עדיין לשבת על המשבר, אך מדי כמה דקות יש לה ציר חזק, בעלה יכול לעזור לה להתגבר על הציר לפי דברי הסד"ט?
למעשה על זה ההוראה שהבאנו מהמורים שזו בעיה.
השאר תגובה