שאלה:
שמי בת אל אני בת 23 נשואה ואמא טרייה לאודל בת ה4 חודשים מאז שנכנסתי להריון זכרון עבר לא מרפה מימני אני יודעת בלב שזה בטוח לא החטא הכי גדול שעשיתי בחיים אבל בגל זאת הוא לא נותן לי מנוח וצרוב לי בזיכרון אני משתדלת לכפר אבל מרגישה שלא מצליחה
לפני כמה שנים בגיל 12 13 יצאתי לבילוי עם חברים עלינו על אוטובוס וכשאישה מבוגרת ביקשה לשבת זילזלתי אמרתי לה תוך כדי גיחוך "כשהיה בגילך יהיה לי רישיון"
היום יש לי רישיון ובכל אפשרות אני מסייעת למבוגרים
ביום הזיכרון האחרון הלכנו לבקר את חמותי ז"ל וביציאה ראיתי אישה מבוגרת יושבת על ספסל ומחכה לאוטובוס בסוף הסעתי אותה הבית למרות המרחק והיא אמרה שבעלה ז"ל קרא לה והיא הרגישה שהוא ידאג לה לדקך לחזור)
חשבתי שזה ישחרר אותי כי הרגשתי כ"כ טוב וסיפוק ענק אבל עדיין זה לא עוזב אותי ובכל יום אני מרגישה אשמה
אני מניחה שאותה אישה כבר נפטרה היא הייתה מבוגרת וגם אם לא אין לי דרך לדעת מי היא כי חוץ מהמילים שאמרתי אני לא זוכרת הרבה
ואין לי מנוח כבוד הרב מה אתה מציע לעשות.
תשובה:
אני חושב שעשית את התשובה הכי נפלאה שיכול להיות, לא רק התחרטת על מעשה זה, אלא גם קיבלת על עצמך לתקן, וכבר סייעת לכל כך הרבה אנשים, החטא הזה ודאי התכפר לך לגמרי בלי שום ספק!
המשיכי לעשות רק טוב מתוך שמחה ובלי לחץ ופחד.
בורא עולם אוהב אותך ואת מעשייך המבורכים.
