שאלה:
שלום רב לרב
השו"ע או"ח קמ"ה ג כתב שכיון שאין אנו מבינים תרגום אין צורך בזמננו לתרגם את הקריאה
שאלתי א"כ מדוע אנו קוראים תרגום בקריאת שמו"ת הלא אין אנו מבינים תרגום
תשובה:
זו שאלה מענינת ואין לי תשובה ברורה, כנראה יש שני הבדלים בין קריאת התורה לשנים מקרא ואחד תרגום, האחד הוא שכאן הנושא באמת ללמוד את הפרשה ולא רק קריאה בעלמא, והשני, שיש טעמים גבוהים על פי סוד לקריאת התרגום. [ואולי גם אפשר להגיד שבטל קריאת התרגום כי אכן אין בכך את המעלה שזה מתרגם כי לא מדברים בשפה הזו וזה כוונת השו"ע אמנם שקוראים שמו"ת ניתן בכל זאת להבין באופן של לימוד הפירוש של התרגום, ובצורה זו זה הבנה וגם לימוד כיצד האונקלוס פירש את הפסוק]
מעיקר הדין יוצאים ידי חובה גם בפירוש רש"י, וכמבואר בשו"ת הרדב"ז ח"ג סי' תכה ובמשנה ברורה בסי' רפה ס"ק ז בשם הט"ז, על פי סוד יש ענין מיוחד באונקלוס דוקא, כמובא בברכי יוסף שם ס"ק ב וכף החיים ס"ק ב בשם עולת תמיד, ולכן נהגו שגם מי שלומד פירוש אחר כמו רש"י או משהו אחר, קורא גם אונקלוס, למרות שמעיקר הדין אין בכך חשש. המעלה בפירוש רש"י שאכן מעמיקים דרכו בהבנת דברי התורה, האונקלוס כמעט ואינו תורם לאנשים כמונו שמדברים לשון הקודש ומתקשים בארמית.
בהצלחה
האמת היא שאחרי כמה שנים שאדם קורא תרגום הוא מבין מצוין את התרגום.
בנוסף, המבינים מוצאים בתרגום שפע של חידושים והגדרות, ביאורי מלים חדשות,ומה לא.
לדוגמא עי' פירוש נתינה לגר על התרגום לר"נ אדלר זצ"ל, (ובס' ארחות רבנו מביא שהחזו"א היה קורא שמו"ת בחומש נתינה לגר). והדברים עתיקים.
יש להוסיף שכונת השו"ע שלא צריך לתרגם בשעת קריה"ת, היא, שהתרגום כיון שהוא לא בשפה המדוברת לא מוסיף כ"כ להבנה הפשוטה, וזה כמו שכתבתם שיש חילוק בין קריאה ללימוד, אבל שמו"ת שזה ללמוד את הפרשה, ודאי שהתרגום הוא לימוד נפלא מאד, עין לא ראתה.
אוסיף עוד דוגמא, ידוע דרך התרגום להרחיק ההגשמה, והאריכו בזה הראשונים הרמב"ם והרמב"ן כ"א לפי דרכו, כידוע. כלל הדבר: המעיין בתרגום יראה נפלאות ממש.
השאר תגובה