שאלה:
שלום כבוד הרב, אני נמצא כרגע באמצע תביעה אזרחית נגד בחור שפצע אותי עם בקבוק בפנים מזמן בתוך מועדון לילה. יש לי גם צד בחלק מהתקרית שהיתה אבל הנזק הרציני נגרם לי והשאיר לי צלקות בפנים. כרגע אני בחור שמתחזק בשנה האחרונה והבנתי שתביעה אזרחית זה לא בדיוק מקובל עם הדת ואני גם חושב שזה הגיע לי באופן מסוים סוג של תיקון. האם עלי להמשיך עם זה ולהקשיב לעורך דין בנוסף אני יכול גם להגיע עם הבחור לפשרה על סכום כסף מסוים להקל עליו ולסגור את הסיפור או לסגור לגמרי את הסיפור? יש לציין שהבחור ריצה עונש לא קל שקיבל מהמדינה במשפט פלילי.
תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה,
תביעה אזרחית בבית משפט אסורה לפי הלכה, והתובע בערכאות הרי הוא מרים יד בתורת משה ואומר שאיננה אמת ח"ו. ולכן אסור לתבוע בבית משפט לפני שתובעים בבית דין. אולם במקרים שברור שהצד השני לא יגיע לבית דין מותר לתובעו בבית משפט, אולם צריך לערוך שאלת רב בכל בקרה כזה.
במקרה שלך הטוב ביותר שתסדר עם הצד השני על פיצוי הולם, ותסגור את התיק לבדכם. אם הצד השני לא ירצה לסגור את התיק ויעדיף להגיע לתביעה (מסתבר שלא יקרה כך), יש לשאול שאלת רב, משום שמסתבר יותר שעליך לתובעו בבית דין תחילה. כמובן אין ללכת אחרי עצת העו"ד שדואג למשכורתו בלבד.
בהצלחה.
מקורות:
ראה שו"ע חו"מ סימן כו.
אסור לדון בפני דייני עכו"ם ובערכאות שלהם (פי' מושב קבוע לשרים לדון בו) אפי' בדין שדנים בדיני ישראל ואפי' נתרצו ב' בעלי דינים לדון בפניהם אסור וכל הבא לדון בפניהם הרי זה רשע וכאילו חירף וגידף והרים יד בתורת מרע"ה:
הגה: ויש ביד ב"ד לנדותו ולהחרימו עד שיסלק יד עכו"ם מעל חבירו (מהרי"ק שורש קנ"ד) וכן מחרימין המחזיק ביד ההולך לפני עכו"ם (ריב"ש סי' ק"ב) ואפי' אינו דן לפני עכו"ם רק שכופהו על ידי עכו"ם שיעמוד עמו לדין ישראל ראוי למתחו על העמוד (מרדכי פרק הגוזל קמא).
ועיין לקמן סי' שפ"ח מי שהלך בערכאות של עכו"ם ונתחייב בדיניה' ואח"כ חזר ותבעו לפני דייני ישראל י"א שאין נזקקין לו (מהרי"ק שורש קפ"ח) וי"א דנזקקין לו (מרדכי בפרק הגוזל בתרא) אם לא שגרם הפסד לבעל דינו לפני עכו"ם (מהר"מ מירזבורג) והסברא ראשונה נ"ל עיקר:
סעיף ב
היתה יד עכו"ם תקיפה ובעל דינו אלם ואינו יכול להציל ממנו בדייני ישראל יתבענו לדייני ישראל תחלה אם לא רצה לבא נוטל רשות מב"ד ומציל בדיני עכו"ם מיד בעל דינו:
הגה: ויש רשות לב"ד לילך לפני עכו"ם ולהעיד שזה חייב לזה (בה"ת בשם ר' שרירא) וכל זה דוקא כשאינו רוצה להיות ציית דין אבל בלא"ה אסור לב"ד להרשות לדון לפני עכו"ם (מהרי"ק שורש א'):
