האם אפשר לקיים את מנהג אמירת הלל שלם בברכה בליל פסח לאחר תפילת ערבית גם כשהתפילה ביחידות?
האם אפשר לקיים את מנהג אמירת הלל שלם בברכה בליל פסח לאחר תפילת ערבית גם כשהתפילה ביחידות?
שאלות שנצפות עכשיו:
מאמרים אחרונים
מדריכים הלכתיים
מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?
מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל
יישר כח על התשובה המפורטת, החשובה מאד לימים אלו. כמה הערות:
1. ה"תשובה מאהבה" נמצא בס"ס צ' ולא צ"א (כך לפחות במהדורה שבפרוייקט השו"ת).
2. האם ישנם עוד ראשונים שאומרים כך?
3. האם לא משמע מלשון הטור שתיקון המנהג היה בבית הכנסת/ בציבור? ("ויש מקומות שנוהגין לקרות ההלל בב"ה בציבור כדי שלא יצטרכו לברך עליו בשעת ההגדה").
4. וכן לשון הברכ"י והכה"ח- "מי שהוא בביה"כ שהם נוהגין שלא לומר וכו' יכול וכו' בינו לבין עצמו", משמע דווקא בבית הכנסת.
2. כתבתי את שהיה לפני בשעת כתיבת התשובה, לא אוכל כרגע לעשות ממש עבודת מחקר מחמת ריבוי השאלות העצום באתר בערב החג.
3. ודאי שזו המשמעות וגם הנימוק על פי הטור יותר שייך בבית הכנסת.
4. לשון זו אינה מחייבת ויתכן שאורחא דמלתא נקט, בדרך כלל אדם הולך לבית הכנסת אלא שיש חילוקי מנהגים אם לומר הלל או לא. אינני רואה סברא לחלק בין יחיד האומר הלל בבית הכנסת לבין יחיד האומר הלל בביתו. עכ"פ על דיוק זה חשבתי בשעת הכתיבה וכאמור אינני רואה חילוק.
על ההלל דבביהכ"נ אשר הוא עצמו רק ממסקנה ד"מנהג" הוא (אשר מיישובו של ר' יוחנן ירושל' פ"א ברכ' סוה"ה (י':) הוסק. לומר: דפתיחת "אשר גאלנו" אשר אחר ה"הלל" בא (בזמנם), ב"ברוך" הוא, משום שהמתחילו בביהכ"נ יצא. לומר, שהתחלתו בביהכ"נ, נהוגה היתה.), עד הני יומי קא בכינן. דאי "ברכה לבטלה" דאורייתא (כהרמ' פ"א ברכות הט"ו), היכי עקרינן לה ? ואי "דרבנן" (כהתוס' ר"ה לג. "הא") – "בי"ד גדול יותר" לבטל האיסור, היכא קאי ?
אבל "על המרפסות" – אנחנו כאן, ויודעים שכזה מעולם לא היה ! "לעקור" – לא שמענו שעשו אי פעם מחתימת הבבבלי, ן"בי"ד גדול" – "מאן דכר שמיה" ?
לא הבנתי מה כתבת, תנסה יותר לקצר ולכתוב בשפה פשוטה.
השאר תגובה