זמן שאיבת מים שלנו

שלום וברכה, אינני מכיר באופן אישי את המצב בכל מאפיה ומאפיה, והדרך היחידה לברר זאת הוא לברר ענין זה מול המאפיה עצמה, ולשמוע מהם כיצד נוהגים בחסידות זו לגבי שאיבת מים שלנו, והאם הם שואבים בבין השמשות של רבינו תם. אולם בספר פסקי תשובות (אורח חיים סי' תנה אות ו) כתב, שגם לנוהגים כרבינו תם בכל הענינים אף לקולא, כאן מחמירים כמו שיטת הגאונים, משום שלהלכה יותר טוב להקדים מלאחר, ולכן גם במקרה ויש הרבה מאד מים לשאוב, כפי המקובל במאפיות גדולות, ואין אפשרות לשאוב את הכל בבין השמשות, מתחילים לשאוב קודם ולא מאחרים את השאיבה וממשיכים לאחר לצאת הכוכבים. אילו היה מנהג בחסידיות אלו להקפיד גם בזה על בין השמשות של רבינו תם סביר להניח שבפסקי תשובות היה מביא מנהג זה או מתייחס אליו. חשוב גם לזכור שגם לדעת רבינו תם יש שקיעה ראשונה ושקיעה שניה, אלא שלגבי רוב דיני היום והלילה הולכים אחרי שקיעה שניה ולא אחרי שקיעה ראשונה. אמנם יש דינים שגם לרבינו תם הולכים אחרי שקיעה ראשונה כדוגמת זריקת הדם בבית המקדש. [ולדעת רבינו יונה גם תפילת מנחה שהיא כנגד הקרבת הקרבן]. ולכן בהחלט יש מקום לומר שגם לנוהגים כרבינו תם לגבי חום השמש ורוח צפונית, יתכן שהדבר קשור לשקיעה ראשונה ולא בהכרח קשור לשקיעה שניה. מה שבכל דבר הולכים אחר שקיעה שניה ולא שקיעה ראשונה הוא משום שכל דבר שתלוי ברמת התאורה אנחנו הולכים אחר שקיעה שניה שבה תלוי רמת התאורה. והיום והלילה תלוי ברמת התאורה. אך רמת החום של המים ומי המעין בהחלט יכול להיות קשור לשקיעה ראשונה ואל לשקיעה שניה. אמנם האדמו"ר מקלויזנבורג צאנז (שו"ת דברי יציב ליקוטים והשמטות סימן לב אות ב) הביא ששולחן ערוך הרב כתב לגבי שאיבת מים שלנו כדעת רבינו תם. בעקרון אם האפשרות העומדת לפניך הוא לקנות ממאפיה שאינה מקפידה דיו על שאר הדברים, או ממאפיה מחסידות הידועה כמדקדקת מאד בכל שאר הדברים, וזה הספק היחיד שלך, עדיף לקנות ממאפיה זו מאשר ממאפיה אחרת, משום שאם אם המים נשאבו זמן מועט לאחר צאת הכוכבים כל שאר ההקפדות וההידורים ובפרט הנקיון והזריזות, עדיפים על כך. מה גם שלא ברור שהמאפיה הפחות מדקדקת משתמשת כלל במים שלנו ממעיין, ויתכן שהם מקילים כדעת הסוברים שגם מי ברז טובים לכך. ובכך מלבד הנושא האם הוא נחשב בכלל מים שנו, יש גם את הנושא של התוספות במים ככלור או פלואוריד ועוד, שיש מקום לדון האם הם מחמיצים יותר מהר. באופן כללי כמעט בכל מאפיה או בכלל בכל מוצר יש אין ספור שאלות הלכתיות, וכל פוסק מקפיד על מנהגי קהילתו, ופוסק כפי הוראות רבו, ולכן כאשר אדם אוכל מכשרות של חוג אחר או עדה אחרת מטבע הדברים הוא נחשף לפסקים שעלולים להיות שונים מהמקובל עליו, אולם כל עוד והוא אינו מודע בפירוש לכך שיש הבדלים בפסיקה, ולפי מנהגו המאכל אינו כשר או מהודר, מותר לו לסמוך על רבני הקהילה האחרת ולאכול מכשרות זו. ערב טוב ופסח כשר ושמח.