שאלה:
שלום כבוד הרב, יש לי בעיה גדולה אשמח לקבל עצה ממכם. יש לי חברה שעומדת להתחתן והיא ביקשה ממני להיות המלווה שלה. היא ואני סטודנטיות ואנחנו גרות יחד במעונות סטודנטים . וביום בהיר אחד בתקופת מבחנים היא פשוט החליטה לא לדבר איתי ועם חברה נוספת , במשך שבועיים אכלתי את עצמי במטרה להבין מה עשיתי לה, או האם פגעתי בה מבלי לשים לב וכו' ,אבל לא עלה לי שום דבר. הנחתי שאולי הסיבה היא בגלל שאנחנו בתקופת מבחנים ויכול להיות שהיא בלחץ , אז הנחתי לה. בכל זאת היא המשיכה לא לדבר איתנו גם אחרי תקופת מבחנים. יש שותפה אחרת שהיא כן מדברת איתה , כשניסינו להבין אם היא יודעת מה הסיבה שהיא לא מדברת איתנו ,היא טענה שאיתי באופן אישי אין לה בעיה ,אלא עם החברה השניה. אותה חברה ניסתה סוג של להשלים בנינו והיא שאלה אותה ישירות בפניי ולידי, מה הסיבה שהיא לא מדברת אית? הדבר היחיד שהיא טענה שהיא לא מדברת איתנו מסתבר בגלל שהיא ב"תענית דיבור".. באותו הרגע אני לא הגבתי ולא עניתי ,כי אם היא מתכוונת להיות ב"תענית דיבור" היא אמורה להיות ככה עם כולם ולא רק איתנו. מה שרציתי להגיד בסופו של דבר ולשאול אותך כבוד הרב זה ,האם זה בסדר או נכון שאני לא רוצה להיות המלווה שלה בתקופה המאושרת בחייה? האם זה החלטה נכונה? אשמח לעצה והכוונה מה לעשות , כי זה מצב לא נעים ,ואותה ילדה גורמת לי להרגיש אשמה במשהו שאני לא עשיתי ומעמידה אותי במצה כל כל לא נעים . תודה רבה, והמשך יום טוב .
תשובה:
הכי טוב זה למחול ולסלוח! חז"ל אמרו כל המעביר על מידותיו – שמוחל לכל מי שפגע בו – מעבירים לו על כל פשעיו, גם הוא זוכה מידה כנגד מידה לסליחה של בורא העולם. לכן אדרבה, עשו מאמץ לשמוח ולשמח אותה ביום שמחתה, ובעזרת ה' תזכו גם אתם לשמחת עולם ולבנות בית יפה בעם ישראל.
בשורות טובות.
