ביאור המושגים- דברי שאנו עושה פירות ודבר שאין גזעו מחליף

נראה להוסיף בענין גזעו מחליף שנויה במחלוקת ראשונים:

שיטת רש״י כתובות ע״ט ע״ב בהא דאמר רב נחמן עיילא ליה גלימא פירא הוי מכסי ביה ואזיל עד דכליא. פירש בזה״ל ״והשחקין יהיו לה לקרן״. כלומר דהבגד לעולם קיים ועומד והוא הקרן. וכן כלים לעולם קיימים ולכן מקרי גזעו מחליף דנשאר קצת מהקרן ולא יכלה לגמרי. ולשיטתו פירוש הגמרא ״מכסי ביה ואזיל עד דכליא״ היינו עד דכליא שימושו. אבל הבגד עצמו לעולם לא כליא וזה הכונה גזעו מחליף.

והר״ן פירש וז״ל אע״ג דמכליא קרנא כיון שאין בלויו ניכר כל שעה ושעה לא איכפת לן אבל רש״י ז״ל כתב והשחקין יהיו לה קרן ע״כ. ביאור דבריו דשיור דשייר השחקין זה לא נקרא קרן. ואעפ״כ קאמר רב נחמן דבעל מכסי ביה ואזיל עד דכליא משום דאינו ניכר בלוי הכלי, והקרן מתמעט קצת בכל יום ובהא לא קאמר שימכור הבגד ויקח בו קרקע והוא אוכל פירות אלא בדבר הניכר כלות הקרן.

וראה לשון השו״ע ״ואע״פ שלא ישאר לה קצת מהקרן אין צריך למוכרו וכו׳… ה״ז משתמש בהם ולובש ומציע ומכסה עד שיכלה הקרן״ מבואר דפסק כפירוש הר״ן שמשתמש עד שיכלה הקרן לגמרי. עיין ב״ש ס״ק ל״ג דכן פירשו הרמב״ם והרי״ף.

ונפק״מ דבר שניכר שעת כלות שימושו והשחקין קיימים.