חמץ שהוצא ממקום המכור לגוי בפסח

שאלה:

בס"ד כבוד הרב שלום מקרה שקרה לנו ביו"ט ראשון של פסח, הנה במכירת חמץ מכרנו לגוי את החמץ וגם את התנור ובתנור שמנו ויסקי ואלכוהול ומכרנו את התנור אם החמץ כפי הנהוג, והנה בבוקר של יו"ט אחד הילדים הדליק את התנור, ובעלת הבית שמה לב לזה, ופשוט שאם היה התנור דולק עוד איזה זמן הבקבוקים היו מתנפצים והאלכוהול היה מדליק את כל התנור והיה בזה סכנת נפשות ודאית, אלא שבעלת הבית אמרה לעצמה שעדיף לעבור על איסור טילטול מוקצה (החמץ שבתנור) מאשר לכבות את התנור ולעבור באיסור דאורייתא, ולכן בעלת הבית ועוד אישה שהייתה שם תיכף ומיד הוציאו את האלכוהול מהתנור לצד המטבח ושמו עליו כיסוי. והשאלות שעולות מן המקרה הם: א. האם במה שהגביהו את החמץ קנו את זה ועברו על ב"י וב"י. ב. אף אם נאמר שלא קנו את החמץ האם מה שבעלת הבית הניחה את הדברים בצד אזי נאמר שהחצר קונה לה (ולבעלה שגם הוא בעל הבית) את החמץ. ג. ואם כן האם זה נקרא חמץ שעבר עליו הפסח. ד. והאם מותר להחזיר את זה לתנור ע"י גדול שמכווין לא לקנותו או ע"י קטן. תודה

תשובה:

שלום וברכה

בודאי לא היתה להם כוונה לקנות את החמץ, והוא נשאר של הגוי, וגם החצר אינה קונה לאדם מה שאינו רוצה לקנות, ויש לשים בתנור חזרה ולסגור אותו בדבק סלוטייפ שילדים לא יוציאו, ואת התנור כמובן יש לנתק מהשקע…

כפי שאתה מתאר שהסכנה היתה לתנור ואולי גם חס ושלום מעבר לזה. לכן, אין חשש לנושא המכירה עצמה. .ראה בסוף סי' תנ לגבי חמץ שרוצה בקיומו שיש בזה איסור, כלומר, אפילו אם החמץ של הגוי אבל אם הוא מעוניין שישמר החמץ יש בעיה של רוצה בקיומו. ראה גם בשו"ת חתם סופר או"ח קטז. כמו כן היתה יכולה להיות שאלה לגבי עצם המכירה האם היא תקיפה באופן שהוא מגלה את דעתו שהוא שומר על החמץ ראה שו"ת האלף לך שלמה סי' שלד, ובשו"ת דובב משרים ח"ב סי' ד'. אולם כאמור מאחר שהחשש כאן לא היה רק על הויסקי והאלכהל עצמם אלא להשלכות של סכנת לפיצוץ הבקבוקים, לכן, אין בעיה בכל הנושאים הללו.