רכיבת סוסים לנשים

בס"ד
בגמ' פסחים ג ע"א יש מובן שיש בזה ענין של חוסר צניעות, ומ"מ דרך לעשות כן במקום שמתיראת ליפול
אולם עיקר כוונת הגמ' על הסגנות הנקי
ב'בן יהוידע' שם נזכר שאינו איסור ממש, אבל "אורח ארעא שתהא יושבת על הבהמה בלתי פיסוק רגליים". ומביא שבארצות ערב רגילות לרכוב כרגיל "מפני שאינן מיומנות ברכיבה כששתי הרגליים באותו צד."
וכן בשפת אמת שם כתב שהצנועות אינן רוכבות אלא יושבות (אם לא במקרה פחד)
וראה בב"ב עחא' "כומני" – "מרכבתא דנשי" כלי שאיפשר לאשה לשבת על החמור בלי פיסוק רגליים (פירוש ר' גרשום, רמ"ה) ומכאן שכך הדרך לנשים לרכב בצד אחד
מיהו בב"מ דף ט' ב' משמע שדרך האשה לרכוב על בהמה כרגיל עי' ב"י חו"מ קצז, שמדובר שהאשה מנהיגה ברגליה (אבל ר' ירוחם כ' שאינה מנהיגה ברגליה, כמנראה בגלל חוסר הצניעות)
ובערוה"ש בח"מ שם, "ובמדינתינו גנאי לאדם לרכוב על סוס בכל מקום, וכל שכן אשה, ואין קונים ברכיבה…
ולפ"ז בזמנינו שהרכיבה אינה צורך אלא תחביב, ודאי הוי חוסר צניעות, לפחות במקומותינו

ובקריינא דאיגרתא כ' שאין לאשה לרכב על סוס, אבל בדרך כשאין תחבורה אחרת מותר.

ונראה שכל שכן לככב במקום המיועד לנשים בלבד דשרי