לתרומות לחץ כאן

מריבה בין אחיות – האם אני חייבת למחול?

שאלה:

בס"ד

שלום כבוד הרב,

אני כותבת שאלה זו בצער גדול, אך עליי לקבל תשובה מוכחת לזה.

אני בעלת תשובה ברוך השם, ויש לי אחות קטנה (שנתיים מתחתיי) שהיא אומנם בוגרת לגילה, אך תמיד עושה לי עוול בכל מיני דברים, היא גונבת ממני, מקללת אותי ומשפילה אותי ליד אנשים, בין אם זה משפחה או חבריה, ואז מוציאה עליי שם רע וממציאה עליי דברים שלא עשיתי מעולם, מזכירה את עברי הרע בפניי אנשים, מדברת עליי לשון הרע ורכילות עם בני המשפחה על דברים שלא היו ולא נבראו בחיי, ורובם מאמינים לה, בגלל שזוכרים את עברי (שהייתי חילונית), למרות שגם שהייתי חילונית לא הייתי רעה סתם ככה לאף אחד, אלא אם כן עשו לי משהו אז הייתי מחזירה ולא נשארת בשתיקה, אך לעולם לא הייתי מחפשת ריבים וכו', הייתי תמיד בחורה חייכנית ושמחה, ומאוד חברותית.
והיום ברוך השם למדתי להעביר על מידותיי, ולשתוק ברוב המקרים שאינני יודעת מה עליי לעשות מדין תורה, אך מצד שני אני אומרת לאותם אלו ששמעו עליי דברי שקר שזה לא נכון, והם בליבם לא מאמינים לי כי הם מנסים להגיד לי "להעביר על המידות ולא לעשות לה כלום" בזמן שאני עושה את זה לכתחילה כי כך לימדו אותי חכמים, ועדיין בליבם אינם מאמינים לי.
זה מגיעה למצב שאחד מהוריי מאמין לה, ומוותרים לה, ואינני יכולה עוד לעמוד בעמדתי ולשכנע את כולם שזה עוד שקר משקריה.
אינני יודעת למה היא עושה לי את כל הדברים האלו, אני מנסה להגיע איתה לשיחות או לוויתור ואין פשרה מבחינתה על שום דבר, היא לא רוצה בכלל לשמוע ממני.

ושאלתי האם אני חייבת לסלוח לה על כל מה שהיא עושה לי? אחרי שהיא גונבת ממני בלי הפסקה, וכדי למנוע זאת אני לא יכולה לשים חפציי בגלוי בחדרי, אני חייבת להחביא אותם בכל מיני מקומות מסתור וכו'

ומה בעניין יום הכיפורים? היא ביקשה ממני סליחה ואמרתי שמחול לה אבל יום אחרי היא כבר חזרה למעלליה לצערי הרב.
האם צריך למחול לה? או שזה אכזריות כלפי עצמי אם אסלח לה?
ומה עליי לעשות במקרים כאלה?

בתוך תוכי וגם כלפי חוץ אני מבליגה , למרות שיש לי תחושה של חוסר אונים.

נ.ב חשוב לי לציין, שלפני שחזרתי בתשובה היא לא הייתה מתייחסת אליי בצורה קיצונית כזאת, והיו תקופות שהיינו עושות הכל ביחד, והיחס בנינו היה טוב מאוד.
ולפעמים אני לא יודעת איך לקשר בין שני העולמות ששתינו חיות בהם היום, כי היא מאוד קיצונית, ורק מעצם זה שאני נראית חרדית היא נרתעת ולא מוכנה שאשאל אותה אפילו "מה שלומך", וחושבת בליבה שאולי אני שואלת לשלומה כי אני רוצה להחזיר אותה בתשובה, וזה לא נכון, כי היא אנטי, לא אנסה לדבר עם מישהו שכל כולו אנטי ומלא בהשמצות כלפי חרדים, אלא אם כן הוא מוכן לשמוע וללמוד באמת.
אבל במקרה שלה, אני אפילו לא חושבת תעל זה אלא רק מתפללת עליה.

אשמח לתשובה בהקדם,
תודה מראש,

תשובה:

שלום רב,

הכאב ניכר בדברייך, ואת העיקר אין בידינו לשנות – כלומר, לשכנע את אחותך שתחדל ממעשיה. וחבל, אני לא יודע עוד כמה אחיות יש לה, אבל אחות זו אחות וממש כואב לשמוע על שנאה כה עזה בין אחיות.

לעצם השאלה, ברור שאינם חייבת לסלוח לה כל עוד היא ממשיכה במעלליה, הסליחה היא מן השפה ולחוץ, אדם הממשיך במעלליו, ברור שאינו מתכוון באמת לבקש סליחה. בנוסף לאור ההשמצות הרבות שהיא השמיצה אותך, יתכן שאת יכולה לומר לה שאת סולחת לה רק אם היא לכן להורים וכו' ותאמר להם שההשמצות הללו לא היו נכונות.

כולי תקווה שהמצב הזה יפסק והשלום והאחווה יחזרו לשכון בניכן.

 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל