שאלה:
שלום רב.
האם בכלל מותר להינשא בנישואין כדת משה וישראל בין גבר לאישה עפ"י עובדות אלה:
האישה סבלה מאוד מבעלה עוד לפני רעיון הגט.
בתקופה שלא קיימה כלל יחסי אישות עם בעלה, קיימה יחסי אישות עם גבר אחד אחר. ( החליטו לא להוליד ילדים מחשש ממזרות. יש לכל אחד ילדים מנישואים קודמים).
לאחר שהאישה קיבלה גט , וגם הגבר קיבל גט בגלל התנהגות בעייתית ביותר של אשתו, עברו לגור יחדיו.
לאחר תקופה " נישאו " בנישואים אזרחיים בחו"ל.
יש בפועל חיי נישואים טובים, גם הקשר עם כל הילדים טוב מאוד. יש הסכם ממון וגם צוואות.
מזה תקופה חלק מהילדים לוחץ לנישואים עפ"י ההלכה.
שני בני הזוג רוצים בכך. אלא שהגבר דוחה זאת כי אינו רוצה "לרמות " את מי שאמור ליישם את את החופה והקידושין.
אני מבקש מענה אובייקטיבי על פי ההלכה, ולאו דווקא "למצוא" פתרון ש"פותר" בעייה. מה תשובת העומק ההלכתית?
תודה.
תשובה:
שלום רב,
הפתרון במקרה זה ממש לא נראה באופק, היה יכול להיות איזה נקודה אחת שהיה כדאי לברר יותר, אבל כמעט ברור לי שככל הנראה זה לא יעזור במקרה זה, וגם אז המצב היה מאד בדיעבד אם בכלל, כך שבס"ה אין כל פתרון במקרה זה.
הגישה של הבעל הגיונית יותר, אין ענין לרמות את עורך החופה, ובודאי לא את יודע תעלומות… הנישואין במצב הזה הם בעייתיים במיוחד ואפשר את דברי:
בכל מקרה שיש נישואין אסורים כמובן שגם חייים מחוץ לנישואין גם הם אסורים. אולם במקרה הזה האיסור במסגרת הנישואין חמור שבעתיים.
הגמרא בקידושין עח,א מביאה שאביי ורבא מודים במחזיר גרושתו לאחר שנישאה לאחר, שבעל ולא קידש אינו לוקה. ומבואר שאין בזה איסור תורה. כלומר, מחזיר גרושתו לאחר שנישאת, אין איסור דאורייתא אם הם חוזרים זה לזה בלי קידושין. וכידוע שאיסור אישה שזינתה תחת בעלה יש גם לאו וגם עשה, עשה: “ונטמאה”, לאו: “לא יוכל בעלה הראשון לשוב לקחתה אחרי שהוטמאה” שפסוק זה נאמר במחזיר גרושתו. והגמרא ביבמות יא,ב הביאה לרבות סוטה שנטמאה. לכן בכל בעל שנשאר עם אשתו שזינתה תחתיו עובר על איסור לאו ועשה.
ובשו”ת אבני נזר (אבה”ע סי’ רמ אות ד-ו) חידש שאין איסור סוטה לבעלה מדאורייתא לאחר שגירשה ובא עליה בלי קידושין. ושלא כמו שכתב האבני מלואים בסי’ לג שהוכיח מהרשב”א שאיסור לאו אין בלי קידושין משום שזה אכן נלמד מהפסוק של מחזיר גרושתו. אבל עשה של ונטמאה קיים גם בלי קידושין. ולדעת האבני נזר שם אין גם איסור עשה של ונטמאה בלי קידושין. ובאות ו’ שם גם הוסיף שממילא גם לבועל בלי קידושין אין איסור דאורייתא.
אמנם דעה זו מעט מחודש בפרט כשהוא מדבר על הבועל ולא רק על הבעל. אבל די בזה כדי להסביר מדוע לאחר קידושין בסיטואציה הנוכחית האיסור יהיה חמור יותר.
