כיבוד אב ואם לגר צדק / דורש אל המתים

שלום. האים מותר להיתפלל לצדיק שימליץ עליי אפילו שלא בקיברו? לדוגמא אני מבקש מדוד המלך שיתפלל עליי לה מותר? והאים אדם שהוא גר ואימו הביולוגית גם גיורת מותר לו לגעת בה כמגע בן ואם לדוגמא בשבת לנשק את ידה כי יש עינין בהלכה. האים זה נכון לינהוג כך.? כי בספו של דבר אלו ההורים שה' נתן לי. ואים אני לו יכול לקיים מיצוות כיבוד הורים. אז איך אני ישלים את המיצווה הזו ברמ"ח אברים?

תשובה:

שלום רב

1. בס’ קיצור דברי סופרים עמ’ תרצט הביא בשם ס’ חסידים אודות הזהירות שלא לפנות אל המתים, ושכתב, שעל ידי שמתפללים לעילוי נשמת הנפטר בקברו נשמתו מתעוררת לבקש רחמים על קרוביו שבעולם הזה, כך שגם כאשר לא פונים אליו ממש בבקשה שיהיה מליץ יושר הוא נטרד בבקשת רחמים על קרוביו, אלא שמצינו לכמה מגדולי הדורות שהקלו בזה במי שחש צורך עז לבוא לקבר שלכל הפחות לא יבקש בקשות.

וראה שם שהביא מדברי החיי אדם פרי מגדים מנחת אלעזר ועוד שהאריכו בענין זה שאין לפנות למתים כלל, רק יבקש מהקדוש ברוך הוא בזכות הצדיק הקבור כאן וכו’, אולם בשם שו”ת בנין ציון סי’ סז הביא שם שמותר לבקש מנשמתו של הנפטר שתהיה מליצת יושר, והאיסור לדרוש אל המתים הוא רק כשפונים לגופו. על כן, שומר נפשו לא יכנס למחלוקת אבל אין למחות ביד הנוהגים להקל בזה.

2. לגבי השאלה האם גר חייב בכיבוד הוריו הביולוגיים. מצד אחד, חז”ל (יבמות צז, ב) מלמדים שגר נחשב כ”קטן שנולד”, באופן שאין לו קרבת משפחה לקרוביו הביולוגיים. מנגד, במובן הרגשי והנפשי כמובן שאין האדם מתנתק בן-רגע מקרוביו המשפחתיים, וקשרים אלו נותרים בעינם גם לאחר הגיור.

לגבי המשכם של קשרי משפחה גם לאחר הגיור מביא את הרמב”ם (הלכות ממרים, פרק ה, הלכה י) לפסוק שאסור לגר להכות או לזלזל בהוריו הביולוגיים. הוא מבאר איסור זה הוא “כדי שלא יאמרו, באו מקדושה חמורה לקדושה קלה, שהרי זה מבזה אביו”. הרמב”ם אף ממשיך ש”נוהג בו מקצת כבוד” – אולם השולחן ערוך (יורה דעה רמא, ט) משמיט תיבות אלו.

הרב משה פיינשטיין (יורה דעה ח”ב, סימן קל) מבאר שאמנם גרי צדק אינם חייבים במובן הפורמאלי בכיבוד אב ואם, אך בוודאי שהם חייבים במידות טובות בסיסיות, ובפרט במידת הכרת הטוב. על-פי המדרש, אפילו אדם הראשון נתבע על מידה זו כאשר הוא כפה בטובת חוה. חובת הכרת הטוב חלה גם על הורים שאינם יהודים, ומכאן שיש חובה של “מקצת כבוד” כלפי ההורים.

ביחס לאבלות על הורים שאינם יהודים, הרמב”ם והשולחן ערוך (יורה דעה רעד, ה) פוסקים שאין הגרים מתאבלים על הוריהם, אפילו כאשר שניהם (ההורים והילדים) התגיירו. ועדיין, כתב הרב משה שטרנבוך שליט”א (תשובות והנהגות ח”א, סימן תרפד) שבמקום שהימנעות מאבלות תגרום מתח משפחתי ואי-נעימות (כגון במקרה המדובר של סבתא שהתגיירה בגיור רפורמי), מותר לעשות כן כדי לשמור על כבוד המשפחה.

ייחוד עם קרובי משפחה

כיון שגר שנתגייר נחשב כ”קטן שנולד”, עולה השאלה הרגישה של ייחוד עם בני משפחה ביולוגיים – ילדים, הורים, ואחים. כיון שאלו כבר אינם בני משפחה על-פי הלכה, לכאורה עולה שיש להקפיד על דיני ייחוד ביניהם. כמובן שהלכה זו עשויה להקשות על תפקוד משפחתי תקין, כאשר אב לא יוכל להתייחד עם בתו, וכך הלאה.

פוסקים שונים נקטו בגישות שונות לעניין מצבים אלו.

בשו”ת בצל החכמה (ח”ד, סימן יד) כתב שביחס לאיסור תורה של ייחוד, יש להחמיר בכך, ולאסור ייחוד בין קרובי משפחה לאחר הגיור. אמנם על-פי השכר האנושי היינו אומרים שהדבר תלוי בקרבת משפחה ביולוגית בלבד – אין חשש למעשה אסורים בין קרובי משפחה – עדיין ההלכה הולכת אחר ההגדרה הפורמאלית ההלכתית, ולכן אין להקל באיסור תורה, וכך גם לגבי נשיקה וחיבוק וכדומה.

מנגד, ביחס לאיסור דרבנן, יש לומר שחז”ל לא התכוונו לאיסור בנסיבות אלה. ממילא, באיסור ייחוד שאינו אלא דרבנן (בייחוד פנויה או כשיש שתי נשים, וכך הלאה) אין להחמיר בקרובי משפחה לאחר גיור.

הרב משה שטרנבוך שליט”א (שו”ת תשובות והנהגות, ח”א, סימן תשעו) נוקט בגישה מקלה יותר, ומעיר שכל איסור ייחוד בא למנוע מעשים אסורים, כך שכאשר אין מקום לחשוש למעשים אלו (כגון בין אח ואחות, או כאשר בעל האישה בעיר) אין התורה אוסרת את הייחוד. מכאן שיש ללכת אחר היחס הביולוגי בין אב לבת ובין אח ואחות, ולהתיר את הייחוד גם לאחר הגיור, ולמרות שאין קרבה משפחתית “הלכתית”.

הוא מוסיף שהתורה מכירה בכך שגם לאחר גיור, עדיין קיימת קרבה משפחתית ברמה מסוימת, כגון לעניין מצוות “פרו ורבו”. גם פוסקים אחרים מקלים לעניין זה (עי’ שו”ת שבט הלוי ח”ט, סימן רס; נטעי גבריאל סימן יד; דבר הלכה, הוספות חדשות ז, יט).

השאלה כיצד תשלים ברמ"ח אבריך מצות כיבוד הורים אינה שאלה, שהרי אתה גם לא כהן ואינך מצווה במצוות הכהונה… הכלל הוא שיש ללמוד את המצוות כולן ועל ידי הלימוד משלימים את התיקון.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

חפשו מאמר

מדריכים הלכתיים

חפשו מדריך הלכתי

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל