הטעמים שהקלו בכתמים פחות מגריס

שלום כבוד הרבנים
אני חרדי ויש לי שאלה שמציקה לי
אשתי ראתה כתם, שאינו מגיע לגודל כגריס, הלכתי לשאול את הרב(שהינו תלמיד חכם) והתיר, והסביר שאינו גודל כגריס.
אני מבין שחכמים התירו במקרה כזה, אך משום מה ליבי נוקפני, כי זה ברור לנו שזה הגיע מהמקור, ואין משהו אחר שיכול להיות שם הדם הזה, א"כ איך בעצם נוכל להגיד לעצמינו את מותרת. או אלי כתם אינו מהתורה? או מה
אשמח אם תוכלו להסביר לי

תשובה:

שלום רב

הגדר הוא פשוט מאוד. בעצם מעיקר דין תורה, דם שיוצא בלא הרגשה אינו מטמא. [הרגשה הכוונה זעזוע הגוף, או זיבת דבר לח פנימית בפי הרחם, דברים שלא מצויים בזמנינו אבל זה כבר נושא נוסף], והיינו שאפילו אתה יודע בבירור שיצא מהרחם, הוא אינו מטמא! אלא שחכמים גזרו שגם כתם מטמא, כל שלא ניתן לתלותו בשום דבר אחר, ונתנו גדרים וסייגים לתקנתם. נמצא, שכאשר הכתם אינו כגריס, או שהוא נמצא על בגד צבעוני, או שהוא נמצא על דבר שאינו מקבל טומאה, לא גזרו בו חכמים וממילא אנחנו חוזרים לעיקר דין תורה שכיון שהוא יצא שלא בהרגשה הוא אינו מטמא. הנושא של גריס מטריד אותך, תנסה להתמקד בדבר שאינו מקבל טומאה, נתון שכלל לא רלוונטי לבירור אודות מקור הדם, ואעפ"כ באופן כזה לא גזרו.

אחת הראיות לכך, היא שהראב"ד בס' בעלי הנפש ועוד ראשונים, כתבו ששיעור גריס הוא ט' עדשים, אבל אם ימצא גריס גדול יותר ניתן להקל יותר. ובאחרונים תמהו, מדוע הכל משתנה לפי גודל הגריס המצוי בזמנינו, יותר מתאים היה לומר שזה תלוי בגודל הכינים בזמנינו… ובהכרח שכיון שקבעו איסור זה על גריס, בפחות מכך לא גזרו, אף שבפועל אין במה לתלות.

וראה עוד חתם סופר יו"ד סי' קפג שהאריך לבאר שעיקר התקנה היתה לגבי טהרות ולא לגבי האיסור לבעל, ולכן אין לנו אלא מה שגזרו בזמנם, ואף שבזמנינו לא מצויות כינים וכו', אין להחמיר [למעט עד שאינו בדוק וכו' ואכה"מ להאריך בענין זה].

יום נעים.