רכישת תפילין ומזוזות מכספי מעשר

האם יכולים לקנות תפילין או מזוזות בכסף מעשר?

תשובה:

שלום רב

כל מצוה שאדם מחוייב בה הוא לא יכול לקיים אותה מכספי מעשרות, כספי מעשר נועדו רק למטרות צדקה שהם מעבר למה שאדם מחוייב על פי דין. על הנדון כאשר יש לאדם תפילין והוא רוצה לרכוש מהודרים יותר, ראה במקורות.

מקורות:

יש אומרים שאפילו מצוה שהוא מחויב בה, כגון תפילין ומזוזות, רשאי להדר ולקנות מהודרים יותר ולשלם את ההפרש מכספי מעשר, אם אין לו את האפשרות לקנות מהודרים מכספי חולין ((כן פסק הלקט יושר (תלמיד של התרומת הדשן) ח”ב עמוד עו וז”ל: “ובתחילה כשהתחיל ליתן מעשר צריך להתנות שיתן המעשר לכל דבר מצוה, אבל מכל מקום אינו רשאי לקנות ממנו לא טלית ולא תפילין ולא אתרוג, אע”פ דאם ירצה הוא יוצא באתרוג של קהל. משום שהם דברים של ירושה, אבל יכול לקנות ממנו הידור אתרוג”. ובשו”ת משנה שכיר סי’ פא האריך לבאר שיש הסוברים שאין חיוב להדר במצוה, ומוכיח עוד שהכלל “כל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין” אמור רק לענין קרבנות ולא לענין מצוות, ובפרט לא במצוה דרבנן, ולדעתו הידור מצוה אינו אלא מדרבנן, ולכן סובר שכל מה שמוציא על הידור מצוה אפשר לנכות מכספי מעשר, כשם שמותר לשלם מכספי מעשר עבור מצוה שאינו מחויב בה, ובאותם תנאים.)). ויש אומרים שעד תוספת שליש חייב לשלם מכספי חולין, והיותר מתוספת שליש מכספי מעשר ((בב”ק דף ט ע”ב “אלא אמר ר’ זירא בהידור מצוה עד שליש במצוה, בעי רב אשי שליש מלגיו או שליש מלבר, תיקו, במערבא אמרי משמיה דרבי זירא עד שליש משלו מכאן ואילך משל הקב”ה”, ובשו”ע או”ח סי’ תרנו נפסק שיש חיוב להוסיף להידור מצוה עד שליש מלגאו. ולענין מימרא דמערבא, כל הראשונים מפרשים על דרך האגדה. אבל בשו”ת משנה שכיר סי’ פא מביא שהגר”ח ברלין בהסכמתו לספר אוצר הלכה מפרש בדרך מחודשת ששליש הוא חיוב וצריך לשלם מכספי חולין, ויותר משליש אינו חיוב ואפשר לשלם מכספי מעשר. וכן פסק בסוף ספר ערך שי יו”ד סי’ ב. יש לציין, שבשו”ת מהר”ם שיק יו”ד סי’ רל כתב שאסור לשלם חלק היותר משליש מכספי מעשר, ומוכיח מכך שאף אחד מן הראשונים לא פירש את הגמ’ בב”ק לענין שיהיה מותר לשלם מכספי מעשר, וטעם האיסור הוא מהגמ’ בחגיגה דף ח “אין טופלין מעות למעות” שאין לערב כספי מעשר עם כספי חולין.)).