בס"ד
שלום וברכה לכבוד מעלת תורתיכם הגבוה רבני אתר דין,
שאלה אם אחד נתן מתנה לחברו, וקודם שקיבל בפועל המתנה בידו מכר כבר לאחר האם זה מועיל לו כאשר הנותן החליט לחזור בו? דהיינו א מכירתו מכר או צריך להחזיר המתנה לנותן וכסף ללוקח?
האם היה שונה משהו אם היה מתנת לכהן (בזמן שהיה נהוג) והכהן מכר קודם שקיבל? ובעל הבית חוזר בו?
תודה ברכה והצלחה,
תשובה:
שלום רב,
אני מתנצל על האיחור במתן התשובה,
מקבל מתנה אינו זוכה בה, אלא כשהמתנה הגיעה לידו, או שמסרו את המתנה לידי אדם אחר וביקשו ממנו לזכות עבור מקבל אדם אחר.
כמו כן, אדם אינו יכול למכור דבר שאינו ברשותו. הואיל וכן, המתנה חוזרת לנותן והמוכר חייב להחזיר את הכסף לקונה.
אם הקונה לא ידע שמוכרים לו דבר שעדיין אינו ברשות המוכר, המוכר חייב להשיג ולמכור לקונה מוצר דומה.
לגבי מתנות כהונה יש דין שלוי שמקבל באופן קבוע מעשר ראשון מישראל מסוים, רשאי לעשות את המעשר שהוא אמור לקבל כתרומת מעשר עבור מעשר אחר שיש לו. כך שיוצא שמה שהוא אמור לקבל נחשב כאילו הוא כבר שלו. ועיין בקצות סי' רד סק"ג בטעם הדבר.
מקורות:
לעניין שעת הזכייה במתנה עיין שו"ע חו"מ סי' קכה סעיף ה והלאה. לעניין מכירת דבר שאינו ברשותו עיין שם סי' רט סעיף ה וש"ך סק"ט.
יש להדגיש שהמקור העיקרי הוא בחו"מ סימן רמא ואם חוזר בו פעמים שיש בו דין מחוסרי אמנה ע״ש.
וז״ל מרן שם הנותן מתנה לחבירו בין קרקע בין מטלטלין אין המקבל זוכה בה אלא באחד מהדרכים שהקונה זוכה בהם, וכיון שקנה באחד מהדרכים ההם אפילו שלא בפני עדים קנה א) אם שניהם מודים, אבל בדברים לא זכה המקבל אלא כל אחד יכול לחזור בו, ואם אמר ליתן לחבירו מתנה מועטת אם חוזר בו יש בו משום מחוסר אמנה.
וכן אם המקבל מתנה עני אסור לחזור בו
וכמו שפסק מרן יו"ד רנח י״ב וז״ל מרן ״ואמר ליתן לחבירו מתנה אם הוא עני הוי כנודר לצדקה ואסור לחזור בו:״
השאלה לא הייתה אם מותר לנותן לחזור בו, אלא אם המכירה תקיפה.
השאר תגובה