גיליתי שאשתי מדברת הרבה עם גברים באופן קיצוני, הערתי לה על כך והגיבה בלגלוג אל תדאג הכל בסדר… לאחר תקופה הערתי לה שוב, היא כעסה מאוד ואמרה: זו אני! לא נראה לך יש גרושין! אם אתה לא בוטח מספיק באשתך אז אתה בעייתי, וזה רק פוגע בי. כשנוכחתי בתגובתה החריפה הרפתי ממנה, ולא הערתי לה יותר על כך. לאחר שנים תפסתי אותה על חם במגע עם גבר זר. היא התביישה והתחרטה על מעשיה והסכימה שהצדק איתי, פתחנו דף חדש: אך היא מתעקשת לשמור על קשר טלפוני עם אותו האיש כי הוא חכם מאוד ועוזר לה המון בעצותיו המקסימות! התנגדתי לכך אך היא בשלה מדברת איתו ומצהירה: אם אתה רוצה לגרש אותי גרש! אין לי בעיה עם זה. שקלתי את הענין היטב והתייעצתי עם תלמידי חכמים והורו לי: לא להתגרש בשלב זה, רק בהחלט לפקוח עין. הקשר הזה נמשך לפחות שנה ואחר כך ניתק ברוך השם. אני אישית יודע שהיו בניהם כמה מפגשים שהצליחו להסתיר ממני.
לפני כשנה גיליתי שיש לה קשר עם גבר חדש והמון דבורים בפלאפון, הרגשתי רע מאוד עם זה ובשביל להיות בטוח שהכל בסדר הצמדתי לה מכשיר האזנה מתוחכם בתיק, וגיליתי שהיא יוצאת איתו ובאה איתו במגע ועושה איתו דברים חמורים. והיה משפט בהקלטה שזעזע אותי! שהיתה משיחה לפי תומה ואמרה לו: אתה לא פייר סיכמנו בלי חדירה! והוא ענה לה: זה היה רק בהתחלה, זה לא נכנס עד הסוף! מה עושים? אם אומר לה זאת: היא תאמר מיד בא נתגרש! השאלה אם חייבים להתגרש במקרה כזה כי אין עדים. ואם לא אומר לה. השאלה אם בכלל מותר לי לחיות איתה לאחר מימצא כזה? יש לציין שמדובר במשפחה… וגרושין הם הרס מוחלט למשפחה. זו גם הסיבה שבלעתי מים תקופה ארוכה. אבל כאן כבר הגיעו מים עד נפש כלפי שמיא ואני רוצה לשמוע פסק הלכה ברור ומהר. תודה גמר חתימה טובה.
תשובה:
שלום רב,
העובדה שאתה עובר תקופה מאד לא פשוטה היא ברור לחלוטין. גם המשפט שאתה אומר שכבר הגיעו מים עד נפש, גם הוא מובן בהחלט. אני לא הכתובת להמליץ לך מה לעשות, וכיצד לכלכל את צעדיך, אבל לסייע לך ולומר לך מה ההלכה במקרה זה בהחלט אוכל בס"ד.
א. העובדה ששמעת את ההקלטה, והרי אין כל ספק שהיא לא נערכה, שהרי רק אתה יודע עליה. כלומר, ברור שהיחס צריך להיות כאילו אלו הם בדיוק במילים שנאמרו בינו לבינה באותו הזמן. ויחד עם זה אני חושב שאין בזה כדי לאסור אותה עליך, וזאת משני סיבות. האחת עם מקור הלכתי. והשניה מההיגיון והניסיון…
כתב המהר"ם מרוטנבורג (הובא בתשובות מימוניות אישות סי' ח'):
מעשה באדם אחד כהן שראה אשתו הולכת נגד בחור אחד למקום ייחוד…. שוב פעם אחרת הכהן שכב על מטתו בלילה בעת שבני אדם ישנים ומאחרי הכותל שמע שהיו ביחד ומחמת קול נשימתם הבין שקלקלו יחד והכהן שתק וכן בפעם שנייה היו יחד והבין מקול נשימתם שקלקלו אבל לא ראה גוף המעשה רק ששהו כדי טומאה וסמך אזנו לכותל ושמע אותן מנשימין כדרך שבני אדם משמשין מטותיהן ומחמת שמיעה וראיה רצה לאוסרה עליו". ובכל זאת פסק המהר"ם שהאישה אינה אסורה עליו: "קי"ל אין אוסרין על הייחוד ואין אוסרין אלא בקינוי וסתירה או משיראו כדרך המנאפים השוכבים בקירוב בשר, אבל משישמעו אותם מנאפים לא שמענו, כי מה שמיעה שייכת במנאפים, אפילו אם שמעו אותם מנשימים מה בכך, שמא היו משתגעין ביחד דרך שחוק ולא אסרינן בהא".
וכעין זה מצאנו בכמה פוסקים אחרונים, ראה שו"ת פנים מאירות ח"ב סי' קלא, שו"ת דברי חיים ח"א אבה"ע סי' יד, שו"ת יד אליהו סי' יא. וראה עוד בשו"ע וברמ"א אבה"ע סי' קטו.
כלומר, אמירה ללא כל ראיה אינה אוסרת משום שיתכן שהם מגזימים בדיבורם לגרות את היצר. כך כותב המהר"ם. יתכן שקשה לך לדמיין ולהתאים את פסקו של המהר"ם עם המציאות אותה שמעת.
אז אוסיף לך סיבה נוספת, לצערי משך השנים הגיעו לא מעט שאלות באתר של "אשת איש" לפעמים זה האיש שואל האם אשתו מותרת לו.ופעמים שהאישה עצמה שואלת האם היא עדיין מותרת לבעלה (כמובן באופן שהיא חזרה בתשובה). ולא פעם ולא פעמים נתקלתי בנשים שאמרו לי בדיוק את אותו המשפט ששמעת בקולה של אשתך. כלומר, עד כאן. הם כנראה יודעות שבזה הם כבר חוצים כל גבול. ואם כך, אני חושב שכלפיך אתה עדיין יכול להחזיק את אשתך בחזקת מותרת לבעלה. העובדה ששמעת את אותו אדם עונה לה זה היה רק בהתחלה, בהחלט עדיין יכולה להשאיר את החזקה כמותרת לבעלה. ראה שו"ת נודע ביהודה (תניינא סי' כג) שם הרחיב מהי הביאה שאוסרת אישה לבעלה, ולפי דבריו משפט כזה וחוסר רצון מצד האישה, בהחלט יכולים עדיין להשאיר את אשתך בחזקה זו.
ב. ישנה סוגיא נוספת שיש מקום לומר שהאישה אסורה לך, והיא מעשה הכיעור שלכאורה אתה עד להן. בעיקר אותו מגע שלא פירטת מהי, אבל בהחלט יתכן שהוא בגדר "מעשה כיעור" בצירוף כל ה"דברים הנלווים"… אולם להלכה לא ניתן לחייב בעל לגרש את אשתו על סמך מעשה כיעור בלבד. [מלבד אולי לשיטת רש"י ראה בהרחבה בסימן יא בבית יוסף ובשו"ע ובבית שמואל שם, בפרט שאת מעשה הכיעור אתה ראית ולא שני עדים].
ג. גם העובדה שהזהרת אותה שלא תדבר עם אותו אדם, אין זה קינוי וסתירה שיכולים לאסור אותה לבעלה. ראה בשו"ע סי' קעח סעיפים א, ד, ז. קינוי מעיקר הדין צריך לפני שני עדים. בנוסף, אמרת לה רק אל תדברי עם פלוני, זה לא קינוי שאוסר גם אם היא נסתרה איתו.
ד. יחד עם זה, אין כל ספק שאישה זו מצווה לגרשה. ועל כך אומרת הגמרא בסוף גיטין וברמב"ם פ"י מגירושין הלכה כב. שאישה כזו שיש בה "כי מצא בה ערות דבר" מצווה לגרשה שנאמר גרש לץ ויצא מדון. אני לא אומר לך מה לעשות, אין לי ספק שזה מורכב ומסובך, אלא רק שטחתי בפניך בקצרה את הפן ההלכתי.
יהי רצון שבימים אלו שהם בין כסא לעשור שיעבור עליה הירהורי תשובה ותחזור במהרה למוטב לטובת כל המשפחה.
גמר חתימה טובה
אני נגעל לראות איך רבנים מחפשים להקל בדבר הכי שנוא על הקדוש ברוך הוא…להלכה לרוב הדעות היא אסורה עליו.
דבריך מתמיהים ביותר, וניכר שמעולם לא עסקת בסוגיא זו להלכה. ובהלכה בכלל ובדיני אבן העזר בפרט, אבוי לנו אם מי שלא קרא ולא שנה בענין המדובר יביע דעה ועוד בצורה כזו בוטה.
לכבוד הרבנים – מציע למחוק מן האתר תגובות שאינן מכבדות (כמו זו שנכתבה כאן)
אני מסכים איתך באופן עקרוני, תמיד יש את הדילמה מצד אחד לשמור על כבוד האתר וכבוד המעיינים ומצד שני שלא ליתן פתחון פה לרשעים כביכול הם תפסו כאן טעות משמעותית בהלכה… אנחנו משתדלים לאזן, אם היית יודע מה כמה אנחנו לא מפרסמים… והוא רחום.
בתור אשה לדעתי אם אשה מגיעה למצב שהיא בוגדת בבעל שלה, אין לו לבעל אלא להאשים את עצמו. ודאי הרעיב אותה מבחינה נפשית. אשה רגילה לא בוגדת בשל צורך מיני אלא בשל צורך באהבה וכבוד מצד בעלה ואם הגיעה למצב שהיא מחפשת זאת אצל גבר זר זה משום שהיא מרגישה לא אהובה ומזולזלת, מתה נפשית כמו פרח שלא השקו אותו וצמא לאהבה שמוכן לשתות גם במקומות לא טובים. אם הגברים היו ממלאים את חובתם לשמח את האשה ולכבד אותה לא היינו נכנסים בכלל לבעיות הלכתיות כאלה !
השאר תגובה