שלום,
לאחרונה התפתח דיון בעקבות שריפת הכנסייה אם מותר, אסור, ראוי או צריך לעשות זאת.
ופתחתי את משנה תורה להרמב"ם בספר המדע ומצאתי מדבריו שבארץ ישראל צריך לאבד את כל העבודה זרה ומשמשיה.
ציטוט:
"
א מִצְוַת עֲשֵׂה הִיא לְאַבֵּד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ וְכָל הַנַּעֲשֶׂה בִּשְׁבִילָהּ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב-ב) 'אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקוֹמֹת' וְנֶאֱמַר (דברים ז-ה) 'כִּי אִם כֹּה תַעֲשׂוּ לָהֶם' וְגוֹ'. וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִצְוָה לִרְדֹּף אַחֲרֶיהָ עַד שֶׁנְּאַבֵּד אוֹתָהּ מִכָּל אַרְצֵנוּ. " וכו'..
אז מה נפסק להלכה בימינו ? צריך לאבד ולהשמיד את כל בתי העבודה זרה בארצנו או לא ? או שאולי בעקבות השלטון האפיקורסי בארצנו לא ניתן לקיים ההלכה הזו ?
נ.ב
כמובן שאני לא מתכוון לנקוט צעד כזה או אחר, סתם מעניין אותי העניין ההלכתי.
תשובה:
שלום וברכה
ברור מאליו שהמצוה הזו היא פרט במצוה הכללית של כיבו הארץ שאינה נוהגת בזמנינו [כידוע, שגם לדעת הרמב"ן וסיעתו שסוברים שמצות ישוב הארץ נוהגת גם כיום, מצות כיבושה אינה נוהגת אלא בזמן שרוב יושביה עליה ויש מלך וסנהדרין, ראה ברמב"ן עצמו בס' המצוות השמטות הרב מצוה ד ובמגילת ספר שם, שעיקר מחלוקתם של הראשונים בענין זה היתה האם שתי מצוות אלו כרוכות יחדיו הוא שהן שתי מצוות חלוקות, ומכל מקום הכל מסכימים שכיבוש הארץ אינו מחוייב בזמנינו עד כי יבוא גואל.
הרמב"ן עצמו כותב שזה מצווה על יחיד ויחיד!!מהיכן לקחתם שלכ"ע זה דווקא ע"י מלך וסנהדרין??
כמובן שהדברים נכתבים לשם לימוד , ולפילפולא דאוריתא.
וכן מבואר באבעה"ז ס' עה' שהבעל יכול לגרש את אשתו ולהוציאה ללא כתובתה אם מסרבת לעלות לא"י
אני חוזר שוב, שיש חילוק ברמב"ן בין מצות כיבוש הארץ למצות ישוב הארץ, כך גם לגבי מה שציינת מכפיית בן הזוג לעלות לארץ.
השגות הרמב"ן לספר המצוות לרמב"ם שכחת העשין
ם כן היא מצות עשה לדורות מתחייב כל יחיד ממנו ואפילו בזמן גלות כידוע בתלמוד במקומות הרבה. ולשון ספרי (ראה יב כט) מעשה ברבי יהודה בן בתירה ור' מתיה בן חרש ור' חנניה בן אחי ר' יהושע ור' נתן שהיו יוצאין חוצה לארץ והגיעו לפלטיה וזכרו את ארץ ישראל וזקפו את עיניהם וזלגו דמעותיהן וקרעו בגדיהם וקראו המקרא הזה וירשתה וישבת בה ושמרת לעשות אמרו ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה:
זה הציטוט של הרמב"ן , לא מוזכר שם מלך ולא סנהדרין
בית יוסף יורה דעה סימן קמו
יד מצוה על כל המוצא עבודה זרה שיבערנה ויאבדנה. ז"ל הרמב"ם בפ"ז (ה"א) מצות עשה לאבד עבודה זרה ומשמשיה וכל הנעשה בשבילה שנאמר (דברים יב ב) אבד תאבדון את כל המקומות וגו' כי אם כה תעשו להם וגו' ובארץ ישראל מצוה לרדוף אחריה עד שנאבד אותה מכל ארצנו אבל בחוץ לארץ אין אנו מצווים לרדוף אחריה אלא כל מקום שנכבוש נאבד כל עבודה זרה שבו שנאמר (שם פסוק ג) ואבדתם את שמם מן המקום ההוא בארץ ישראל אתה מצווה לרדוף אחריהם ואי אתה מצווה לרדוף אחריהם בחוץ לארץ:
שולחן ערוך יורה דעה הלכות עבודת כוכבים סימן קמו
סעיף יד
כ] מצוה על כל המוצא עבודת כוכבים שיבערנה ויאבדנה. כא] וכיצד מבערה, שוחק וזורה לרוח יג כב] או מטיל לים. (כג] וה"ה במשמשיה וכל הנעשה בשבילה, שנאמר: אבד תאבדון את כל המקומות (דברים יב, ב)) (בית יוסף בשם הרמב"ם).
שוב. מצות "ישיבת ארץ ישראל" אינה קשורה למצות כיבושה!!! ראה שם מגילת ספר ושאר המפרשים!
אוקיי. אבל היכן אתה רואה שזו מצוה המוטלת עלינו גם בזמן שהשלטון שלנו אינו מבוסס די הצורך ואין כל יושביה עליה ויש לנו מניעה מהאומות וכו'… כלומר, מנין שזו חובה על כל יחיד ולא חובת ציבור?
משום שלשון הבית יוסף מצווה על כל המוצא וכ"ו ולא תלה את זה בזמן וכ"ו וכן זו היא מצווה שנוהגת גם בחו"ל אז למה לתלות את זה בסנהדרין או כל יושביה עליה (יתכן שאנו אנוסים משום שהדבר יעורר שנאה ומסכן את אחינו שבגולה אבל יש להעמיד את הדברים על דיוקם)
בס' החינוך בפרשת השבוע שלנו – ראה כתב שמצוה זו נוהגת בזמן שידינו תקיפה על עובדיה. כך שאולי סנהדרין אכן לא צריך אבל צריך שלטון מוחלט ללא הפרעת האומות ובלא זה אין כלל ציווי וזה לא רק היתר של פיקוח נפש.
ספר החינוך מצוה תלו
ונוהגת בזכרים ונקבות, בכל מקום ובכל זמן, שמצוה עלינו לאבד שם עבודה זרה אם יש כח בידינו, אבל אין אנו חייבין לרדוף אחריהם לאבדה אלא בארץ ישראל בזמן שידינו תקיפה על עובדיה. לכאורה לפי החינוך אין אנו חייבין לרדוף אחריה לאבדה אלא בזמן שידינו תקיפה אבל המצווה לאבד ע"ז המזדמנת לידינו היא בכל מקום רק שאין חייבים לחפש אחריה.
גם קודם כתב "אם יש כח בידינו", כך שאינני יודע אם ניתן לדייק כך.
השאר תגובה