שלום כבוד הרב.
אני נמצאת בזוגיות עם בחור כבר שנתיים ועשרה חודשים.(יש לציין שהתחלנו קשר בגיל צעיר).
שנינו מבית דתי אבל בצעירותנו קצת(בלשון המעטה) התרחקנו מהדת ועשינו שטויות של ילדים במערכת יחסים..עם הזמן התחזקנו ואנחנו שומרים שבת כשרות ושאר ההלכות..אני מאוד רוצה להתחתן כי קשה לנו לשמור נגיעה ומיום ליום זה נהיה קשה יותר ויותר . בנוסף, שנינו מרגישים מוכנים לבנות בית גם מבחינה כלכלית וגם נפשית.
ההורים שלי מוכנים לחתונה למרות שאני צעירה(אחרי שירות לאומי) ואני יודעת שגם הבן זוג שלי מוכן אבל הוא לא יעשה שום צעד ללא תמיכה ועידוד של הוריו…אני מסתדרת מצויין עם הוריו אבל כל פעם שהוא מעלה את נושא הנישואין אבא שלו אומר לו שכדי להתחתן צריך לדעת הלכות כדי לבנות בית(אני למדתי בביהס דתי ועשיתי בגרות על אישות כך שאני יודעת) והוא בעצמו מכיר הלכות בסיסיות כיוון שהוא בא מבית חרדי.
הבן זוג שלי לא אחד שישב וילמד, הוא בנאדם עם בעיות של קשב וריכוז.
איך מגיעים למצב של חתונה במצב כזה???
אשמח לתשובה
תשובה:
שלום רב,
אני לא מכיר את ההורים שלו, והם צודקים שכדי להתחתן ולבנות בית צריכים לדעת הלכות. אבל חלק מההלכות אותם צריכים לדעת הם סימן א' באבן העזר. יש חובה על כל אדם (איש) להתחתן משום שהאיש מצווה בפריה ורביה. ישנם כמה התירים לדחות את מועד הנישואין. דבר דבר אחד מאד ברור שם, שאם יש חשש לעבירה חייבים להתחתן מיד ללא כל התרים לדחיה.
מהתיאור שלך, נראה שהמצב הזה כבר קיים, לכן מצד ההלכה אין כל ספק שבמצב הנוכחי אתם צריכים להתחתן עכשיו ולא לדחות את מועד החתונה. כמובן, שתמיד מומלץ ללמוד את ההלכות הבסיסיות הקיימות בבנית בית חדש, אבל זה אינו צריך להיות סיבה לדחות את מועד הנישואין.
כמובן שהכל נכתב לפי התיאור שלך, אם להורים ישנם סיבות סמויות נוספות, כמובן שאיני קובע שאינם צודקים וכד'.
