בס"ד
לכבוד הרבנים שליט"א
בחזו"ע פסח חלק ב כתב הרב שמנהג הספרדים לאכול ביצה שלוקה אחר הקידוש ולברך אח"כ נפשות טרם אכילת כרפס מדוע לא ישמרו את הברכה לאחר אכילת הכרפס שאותו יאכלו כזית כשיטת הרמב"ם ובכדי לפטור את המרור יברכו אח"כ טרם המרור אדמה על בוטן או כל פרי אדמה שלא מתלפת עם הפת האם אין הצעה זו טובה לכתחילה ? בתודה מראש
חג שמח וכשר
תשובה:
שלום רב
לא הבנתי מדוע שאלתך אמורה רק לפי המנהג לאכול ביצה, גם בלי זה אפשר כך לעשות. וכנראה שלא ראו כל צורך לאכול כרפס יותר מכזית, כך שאין כל סיבה להוסיף על סימני הסדר המקודשים עוד בוטן שאין בו צורך…
לרבנים היקרים
כתבתי זאת לפי מנהגם כיוון שיש פוסקים שלא מצריכים לברך נפשות על דברים שבאים מחמת סעודה לפני הסעודה כי נפטרים בברכת המזון ואילולא המנהג הנ"ל וכנראה בשל הזמן הרב בין הקידוש לסעודה נהגו כך ולגבי אכילת הכרפס הרי ברור שלדעת הרמב"ם ועוד בוודאי צריך לאכול כזית לפחות בשל דבר שטיבולו במשקה שנטלו לצורכו ידיים רק בשו"ע הצריך לאכול פחות מכזית בגלל חשש ברכה אחרונה שלפני הסעודה כדלעיל ובשביל שתשמר הברכה כביכול בשביל המרור עצת הבוטן היא לא בשביל להוסיף לסדר אלא בשביל להצליח לקיים שיטת כו"ע בברכת המרור כמו מרן חשש פה (וכ"ש שאם הדבר יעורר תמיהה ושאלות בשביל זה נועד ליל הסדר וכמו הקליות והאגוזים שמחלקים לילדים בשביל שישאלו מאי כולי האי ומשאלה לשאלה יגיעו לעיקר ההגדה) בתודה מראש
אתה צודק ברעיון אבל אין לנו אלא מה שנהגו אבותינו.
שלום רב
רבים מהאשכנזים נוהגים לאכול ביצה אחרי המוציא והמרור וכו' האם ניתן לשנות למנהג שכותב בחזון עובדיה וכך כל מי שרעב יאכל אז את הביצה זכר לחגיגה ואולי עוד משהו אם רוצה יברך נפשות ויאכל אחר כך כרפס פחות מכזית?
לא. יתאפק מעט, ומיד אחרי הכורך יש סעודה דשנה. זה ענין של דקות.
שלום יישר כוחכם על האתר הנפלא.
לא הבנתי את התשובה. חשבתי להציע לכמה בני משפחה שלפעמים רעבים שיאכלו לפני המגיד ישר אחרי הקידוש. המגיד יכול לקחת כשעתיים ואם יאכלו מיד יהיו רגועים יותר במגיד. לכן חשבתי שיאכלו את הביצה או עוד פרי וכדומה אחרי קידוש יברכו ברכה אחרונה. וכך יהיה להם סבלנות במגיד.
יכולים לאכול ביצה אבל לא את זו שבקערה, ויעשו זאת לפני הכרפס כדי שלא יהיה בעיה עם הברכה ראשונה של המרור
השאר תגובה