אני גרושה 5 שנים, כמה חודשים לאחר הגירושין גרנו במשותף וגם קיימנו ייחסי אישות תקופה, לאחר מכן גרנו בדירות נפרדות והייתי תקופה קצרה עם גבר אחר, בשנתיים האחרונות חזרתי לזוגיות עם הגרוש שלי גם במגורים משותפים ואנחנו רוצים להתחתן בשנית.
האם יכולה להיות בעיה הלכתית שכביכול בזמן שהייתי בזוגיות עם אחר הייתה לאחר שכבר הייתי תקופה עם הגרוש שלי לא ידעתי את ההלכה אבל הייתי כביכול נשואה?
תשובה:
שלום רב,
לפי הפרטים שנראים כאן, ככל הנראה אין לך איסור לחזור לבעל. אולם, כדאי לשים לב, משאלתך ניכר שאכן איכפת לך שלא לעבור חס וחלילה על איסור, לכן התשובה תקיפה רק אם אכן לא ידעת שאסור לך לקיים יחסים עם מישהו אחר לפני שאת מבררת האם את צריכה גט מהבעל. אולם אם המצב היה שונה מעט, כדאי ליצור קשר ולמצות את הדיון באופן מעמיק יותר. אולם הכל כמובן אך ורק במסגרת נישואין מחודשים.
מקורות:
גרושה שקיימה יחסי אישות עם הגרוש לאחר הגט, צריכה לברר אם היא זקוקה לגט נוסף או לא. זה תלוי בכמה פרטים, הן בעובדה אם היו עדים שידעו כי הם מתייחדים בנוסף יש נידון האם אשה שאינה שומרת נדה צריכה גט כשהיא קיימה יחסים עם הגרוש. (ראה פתחי תשובה אבה"ע סי' קמט ס"ק ב, שהביא מחלוקת בזה אם אומרים אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות בכה"ג או לא). לכן יתכן שאם היית מחליטה להנשא לאחר יתכן שאת זקוקה לגט לחומרא, [יש כאן שתי ספקיקות, א. מצד העובדה שהאישה אינה שומרת נדה. ב. עצם המגורים ביחד יש מחלוקת האם זה נחשב ליחוד בעדים, ראה ב"ש שם וסוף סי' לא].
אולם יחד עם זה, לגבי לחזור לגרוש נראה שמותר. אישה שבגדה בבעלה וקיימה יחסים אם אדם אחר אסורה לבעלה. אולם נפסק בגמרא שאם היא שוגגת, מדאורייתא היא מותרת. אלא שהוסיף המהרי"ק (הובא בסי' קעח) שאם היא היתה שוגגת באיסור, אולם היתה מזידה מבעילת מעל בבעלה, עדיין היא אסורה משום שאיסור זה ההגדרה שלו היא "ומעלה מעל באישה" כלומר מעילת הבעל בבעל היא האוסרת. אולם ברור שהמהרי"ק אינו בא אלא רק להגדיר את האיסור, שאם יש מעילת מעל במזיד היא אסורה. אבל אם היא שוגגת, לדוגמא, שאין היא סבורה כלל שיש כאן איזה מעילת על משום שלא חשבה לרגע שהיא מחוייבת לו ונשואה לו או ספק נשואה לו. במקרים אלו גם לדעת המהרי"ק ודאי שאין היא נאסרת לבעלה.
אמנם יש נידון נוסף, האם גם בשוגגת שהיתה סבורה שלא התקדשה לפלוני, ונישאה לאדם אחר, האם היא נאסרת על שניהם מדרבנן. ראה בסוף סי' יז שם הביא השו"ע את תשובת הרשב"א וראה שם בבית שמואל מה שהביא סתירה מדברי המהרי"ק. אולם אין כל זה נוגע לנד"ד. משום ששם השאלה היא כשהיא עמדה ונישאה לאחר, ובמקרה כזה לכו"ע יש איסור דרבנן. אולם אם היא רק זינתה דרך זנות, ולא דרך נישואין, הדבר תלוי במחלוקת הרי"ף והרא"ש הובא בבית יוסף סי' קסד, אם חכמים גזרו גם במקרה כזה (משום שלדעת הרא"ש הגזירה היא רק במקום זהיא צריכה גט מהשני שמא יאמרו אישה יוצאת בלי גט, אבל בזנות ודאי שאינה צריכה גט לכן לא גזרו). ומאחר שהנושא הוא באיסור דרבנן, אפשר להקל מדין ספיקא דרבנן לקולא, וראה בקובץ תשובות הגרי"ש אלישיב (ח"ג סי' רג).
