בס׳׳ד
שלום וברכה לרבנים האתר דין שליט׳׳א,
באתי לשואל למעלת כבוד תורתכם שאלה מעשית על ענין שמאוד מאוד מביא על ידי מחלוקות ואפילו יכול להיות קטטה על זה פה בחו׳׳ץ, שהוא ענין החניה ברוחב כשירד שלג. שבני אדם טורח לנקות הרחוב ממול ביתו, וזה לא פשוט ולוקח זמן, כח ואפילו כסף שצריכים לקנות כל הכלים השיכים לזה כמו יעה וכדומה וכו׳.
ובא חברו הצריך לחניה וחונה שם מכוניתו ואז הבלגן מתחיל.
אני לא בטוח מהו החוק המדינה על זה שיש מקומות שאומרים שזה אסור אבל לא כופים על זה ויש מקומות שאומרים שמותר, אלא שרוב המקומות אומרים שזה לא מותר אלא כמו פירשנו לא כופים כלל. אבל אם יזמינו המשטרה יאמרו שאין לאדם להישאר כסאות על מקום הפקר ברחוב כדי לשמור מקומו שטרח בו.
עתה י׳׳ל האם זה דומה על מה שיש בש׳׳ס לגבי אדם העולה על עץ ושם מפה על ריצפה כדי שיוריד הזיתים על המפה וחברו רוצה לקחתם דהיינו שירויח על טורח חברו או לא? שזה יכול להיות נקודה שמסייע להבין מהו הדין.
ראיתי שאתם כתבו על העלון המשפט לגבי ענין זכות יוצרים שדומה לתסריט זה של הש׳׳ס וכו׳. גם בדקתי שפה בעיר שיקגו שזה לא חוקי ואם יבוא משטרה שיקבלו דוח ויאמרו להוציא הכסאות מין הרחוב כדי שיחנו.
מה זה שייך לנו? שזה קורה בשכונות יהודיות פה והרבה מחלוקות קורים, עכשיו אחד מן הלומדי הכולל התלונן וסיפר שאיחר לשיעור אגב זה, ושחנח האותו שלו ממול הבה׳׳כ כדי להתפלל ולבוא ללמוד ובאמצע התפילה הפריעו לו ואיימו לו אפילו עם קללה וכו׳ עבור דבר זה של החניה.
האם אומרים דינא דמלכותא דינא ואע׳׳פ שיפה מצד חסידות לא להניח על מקום שטרח חברו או לית לן שום ממש ושיניח איפה שכדאי לא? או אם מאז שהחוק זה לא כופים נוכל לחלק ולומר שמאז שחניתו תוך זמן קצר של תפילה תוכל להוציא כסא חברו ולחנות האוטו. ואם האדם שטרח על זה שכח לשים כסא על מקומו אין לו טענה כלל? שזה מאוד מסתבר.
לכן אשמח לשוע מכם פסק הלכה מדויק.
תודה וברכה והצלחה לכל מעשה ידיכם!
תשובה:
שלום רב,
אין כל ספק שדבר כזה הוא מכוער מאד. ואינו ראוי כלל. בתחילה חשבתי לדמות את זה לדברי הרמ"א בסי' רסד שהביא בשם הר"ן "וכן כל אדם שעושה עם חבירו פעולה או טובה, לא יוכל לומר בחנם עשית עמדי הואיל ולא צויתיך, אלא צריך ליתן לו שכרו". אולם במקרה זה, האדם שפינה את השלג בטורח גדול עשה את זה עבור עצמו, כלומר, ודאי שבשעת מעשה לא היה לו כל כוונה לעשות את זה עבור מישהו אחר, לכן לא ניתן לחייב אותו לשלם על ההנאה. אבל כפי שכתבנו בתחילה, אין כל ספק שהמעשה הוא מכוער מאד. והדבר דומה לאדם שמחנה את רכבו באופן שחוסם את דרכו של חברו ולא מניח לא לצאת מהחניה.
כתב בספר החינוך מצוה שלח לגבי איסור לא תנו: "שורש מצוה זו ידוע, כי הוא לתת שלום בין הבריות, וגדול השלום שבו הברכה מצויה בעולם וקשה המחלוקת, כמה קללות וכמה תקלות תלויות בו…מדיני המצוה, כמה אזהרות וכמה זירוזין שהזהירונו זכרונם לברכה בענין זה שלא להכאיב הבריות בשום דבר". אני לא יודע אם דבר כזה הוא ממש בגדרי איסור לא תנו, אבל בהחלט יש מקום לדמות את זה לאיסור זה, ובפרט שהדבר יביא למחלוקות לאחר שהאדם שפינה את השלג יראה שחברו לקח את החניה שפינה לעצמך בעמל וביזע.
