שלום לרב
בעל שהחליט להתגרש והתחיל לבדוק עם עורכי דין וטוענים רבני איך לבנות התוכנית לגירושין והחלוקה וכו'
בנתיים האם יש דינים של הרחקות או יחוד? שמעתי כאלו שיושנים בשני חדרים האם זה ע"פ דין? ואם כן מתי זה מתחיל כל הדינים ואם בכלל.
תשובה:
שלום רב,
ודאי שאין כל איסור יחוד או הרחקות מסוימות. יתרה מזו, ככל הנראה אין כל איסור לקיים יחסי אישות, ובדאי אם האישה רוצה, הבעל חייב לקיים מצוות וחיוב עונה. אולם אם אינך הולכת לטבול מפאת המצב, אכן יש מקום לומר שאסור לכם להתייחד כלל.
מקורות:
כתב בשו"ע (אבה"ע סי' קיט סעי' ב'): "לא תהיה יושבת תחתיו ומשמשתו ודעתו לגרשה". ובחלקת מחוקק הביא שתי פירושים אם האיסור הוא רק באופן שאינה יודעת על כוונתיו ויש בזה רמיה. או שמא יש איסור גם באופן שהיא יודעת את תוכניותיו. אולם צריכים להבין אין זה איסור גמור, ולכן ברור שאין צורך בהרחקות או בחשש יחוד כדי שלא יבואו לידי הביאה במקרה כזה.
אולם צריכים להבין, כל עוד לא התגרשתם, הבעל חייב לקיים את חובתו – מצוות עונה. אלא אם כן האישה מוחלת על חיובו. וכך ראיתי שהעיר שם בהגהות חכמת שלמה: "לכאורה היה נראה דהיינו דווקא בזמן הש"ס שהיו ראשים הגרש בעל כרחה אז כיון שיכול לגרשה כתיב "כי שנא שלח" ויכול לשלחה ולכך אסור לו להחזיקה ודעתו לגרשה. אבל בזמן הזה שאינו יכול לגרשה בעל כרחה א"כ באמת אם שנא אותה מה יש לו לעשות כיון שאינו יכול לגרשה, ולישב כך בלי עונה חדא דאסור למעט עונתה ועוד דיבוא לידי עבירה בכה"ג אם דעתו לגרשה כשיפייסנה אין איסור בדבר". כלומר, החכמת שלמה אמנם מדבר על אופן שהבעל הוא זה ששואל אם מותר לו או אסור לו. והתשובה היא מותר, יש יש לך חובת קיום עונה. לכן ברור שאם האישה רוצה קיום יחסים. למרות המצב הנוכחי הבעל חייב לספק לה אותם. זו חובתו. ואמנם מבואר בשו"ע (או"ח סי' רמ) שאסור לקיים יחסי אישות בעודו בקטטה, אבל זה בדיוק הענין, שיש לו חובה לפייסה ולקיים את חובתו.
אולם כל זה רק במקרה שאת הולכת לטבול, אולם אם אינך הולכת לטבול מחמת המצב הרגיש, אכן יש בעיה קשה של ייחוד. בשו"ת מהרש"ם (ח"ב סי' קעח) נשאל לגבי אשה שלא רצתה ללכת לטבול. ופסק המהרש"ם שיש לבעלה איסור ייחוד אם הוא מתייחד עימה, משום שהסיבה שאין איסור ייחוד בנדה הוא משום שפת בסלו ע"י שהיא הולכת לטבול מעת לעת. אבל זו: "אבל הכא במורדת דאין לו פת בסלו אף על גב דאפשר שתחזור בה מ"מ מקרי אין לו פת בסלו ואסור להתייחד עמה אלא בעדים".
האמת והשלום אהבו
